מערכת התחבורה: הסיכון הכלכלי

בשנים האחרונות מתחוללת בסין תנופת בנייה של תשתיות תחבורה, בהן כבישים מהירים, מסילות רכבת, רכבות תחתיות ופרוייקטים נוספים בתחום. עם זאת, דוח חדש מזהיר מפני הסיכון הכלכלי הטמון בדבר, זאת בשל הקושי בהחזר ההלוואות הרבות ואי הכדאיות הכלכלית.

הדוח, שהתפרסם תחת הכותרת "פיתוח אזורי בסין בצל המשבר הכלכלי בשנת 2011", נערך על ידי המכון למדעי הגיאוגרפיה וחקר משאבי הטבע והאקדמיה הסינית למדעים.

החל משנת 1998, בה גם החל המשבר הכלכלי ביבשת אסיה, חל גידול במספר הפרוייקטים העוסקים בהקמת כבישים מהירים. עד לסוף שנת 2010 נבנו ברחבי המדינה 74 אלף ק"מ של כבישים, גידול של פי 7 בהשוואה ל-1998. מבין המחוזות השונים, בשאנדונג, ג'יאנגסו וגואנגדונג נבנו בממוצע מעל ל-3,000 ק"מ של כבישים מהירים, בראש הטבלה מופיע מחוז הנאן, עם 4,300 ק"מ של כבישים סלולים.

לדבריו של ליו ווי-דונג, אחד מכותבי הדוח, מכיוון שהיקף הביקוש טרם הגיע למימדי הפרוייקטים העצומים, הביא הדבר לבזבוז כספים. בנוסף, כמות הנוסעים הקטנה בכבישים גורמת אף היא להפסדים" (בסין כבישים מהירים הם כבישי אגרה).

הדוח מצביע על כך, כי ברחבי המדינה נערכים לבניית רכבות תחתיות, זאת על אף שהדבר לא זכה לעיון מדוקדק וחרף התנגדות מועצת המדינה הסינית.

בשנת 2008, בעת המשבר הכלכלי העולמי, אושרו מספר גדול של פרוייקטים לבניית רכבות תחתיות במטרה לשמור על המשך צמיחת שיעור התמ"ג. כיום, 33 ערים ברחבי סין מתכננות להקים רכבת תחתית, מתוכן 28 כבר אישרו את הקמתה, בהן נאננינג, הֶה-פֶיי, ג'ינאן, שְה-ג'יָה-ג'וּאָנְג, טאי-יואן וצ'אנג-ג'ואו. לשם השוואה, בשנת 2006 פעלו בסין 10 קווים של רכבות תחתיות, בשנת 2009 גדל המספר ועמד על 37, ואילו בשנת 2015 צפוי הוא לעמוד על 86.

לדעת כותבי הדוח, עלויות בניית רכבת תחתית ואחזקתה גבוהות ביותר. מלבד ערים ספורות כמו בייג'ין, בהן שיעור הנוסעים גבוה ותפעול המערכת רווחי, במרבית הערים נוסעים פחות מ-20 אלף איש. בשל עלויות הבנייה, ההשקעה והתפעול הגבוהות, מרבית הרכבות התחתיות בסין סופגות הפסדים כלכליים.

"מאז שהחלו להיבנות רכבות מהירות, חלה ירידה במחירי כרטיסי הטיסה", מסביר ג'ין פנג-ג'ון, אחד מכותבי הדוח. למיטב הבנתו, צפויה התחרות להחריף בעתיד.

לדבריו של לוּ דה-דאוֹ מהמכון למדעי הגיאוגרפיה וחקר משאבי הטבע, בחלק מהמחוזות במרכז ומערב סין יש שבחרו לערוך פרוייקטים בתחום התחבורה על מנת להתרברב בהם. אך בפועל, שיעור הנוסעים הנמוך במסילות הרכבת ובכבישים מביא להפסדים כלכליים. מקומות אלו שרויים בחובות, והלוואות אלו הם למעשה כספו של הציבור השמור בבנקים.

במקביל לגידול בבניית תשתיות, בולטות בהעדרן תשתיות בסיסיות. כיום ב-100 עיירות ו-400 אלף כפרים אין כבישים. בשנת 2009, כ-55.4% מהדרכים במדינה לא היו מרוצפות או לא היו מרוצפות כהלכה. בנוסף, קיימים 95,742 גשרים מסוכנים.

לו דה-דאו אומר, כי בעת הכנת תוכניות התחבורה ראוי שהן תיבחנה בקפידה תוך שימוש בכלים מדעיים. הוא מציע כי בתוכנית החומש ה-12 תופחת השקעת הממשלה בתחום ל-3% עד 4% מהתמ"ג. זאת, במקביל לשיפור תשתיות התחבורה הבסיסיות.