ווּ יִנְג: מקרה מבחן של כלכלת סין

לא לעיתים קרובות מתעורר דיון ציבורי כה ער בגורלו של אחד מעשירי המדינה. אך פרשה זאת, בה גזר בית המשפט עונש מוות בגין גיוס הון שלא כחוק, העלתה על פני השטח שאלות ותהיות רבות שעסקו בחומרת העונש וכן בהתנהלותם הכלכלית של עסקים פרטיים במדינה.

בית המשפט במחוז ג'ה-ג'יאנג גזר בשנת 2009 עונש מוות על ווּ יִנְג, הנציגה לשעבר של קבוצת "בן-סה", באשמת גיוס כספים בצורה בלתי חוקית. בראשית חודש ינואר 2010, עירערה וו על גזר הדין, אך בית המשפט במחוז דחה את עירעורה. באמצע חודש פברואר השנה עירערה וו על גזר דינה בפני בית המשפט העליון של סין, הדן בימים אלו ממש בתיק.

^{וו ינג בבית המשפט}

על פי פסיקת בית המשפט העליון בג'ה-ג'יאנג, וו ינג השתמשה בנתונים מזוייפים ובדויים, הסתירה את התמונה האמיתית וכך יצרה למעשה מצג שווא. בדרך זאת, גייסה היא במרמה יותר מ-770 מיליון יואן, אשר מתוכם 380 מיליון יואן אין ביכולתה להשיב. כמו כן, קבע בית המשפט שעל אף שהייתה מודעת לכך שאין ביכולתה להשקיע כספים נוספים, היא רכשה מכוניות פאר וכן תכשיטים יקרי ערך.

בפסק הדין נכתב, בין היתר, כי "הנאשמת גייסה במרמה סכומי עתק, והסבה נזקים כלכליים קשים למדינה ולעם. על מנת להגן על הונם של התושבים ולמנוע פגיעה בו, וכן כדי להגן על ניהולה התקין של המערכת הפיננסית במדינה, יש למצות עימה את הדין."

לאחר פירסום פסק הדין, נשמעו קולות רבים שקראו להמתיק את רוע הגזרה. זאת בטענה שבמצב הכלכלי הסבוך של ימינו, יש לפעול לפתרון הבעיה על ידי פתיחת השוק וכן ליצירתה של מערכת בנקאית חופשית והגיונית, ולא על ידי הטלת עונש מוות.

על אף שחלפו להן כ-30 שנה מאז החלו הרפורמות הכלכליות, השוק הפיננסי עדיין איננו חופשי לחלוטין. יזמים, במיוחד יזמים פרטיים, מתקשים לאסוף ולגייס כספים בדרכים כשרות וחוקיות, ולכן הם נאלצים למצוא דרכים אחרות. הלוואות הנלקחות מאנשים פרטיים נפוצות מאוד בשוק, אך במקביל טומנות בחובן סיכונים רבים.

המקרה של וו ינג בת ה-31, עורר דיון גם בהגינותה של המערכת הכלכלית. חברות בבעלות ממשלתית יכולות ללוות כספים מבנקים שקיבלו לכך אישור מן המדינה, אך עסקים פרטיים נידונים פעמים רבות לממן את עצמם או למצוא לעצמם מימון בדרכים אפורות. לדבריו של פרופסור לי יואו-סינג מאוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג, בחוק הסיני הקיים אין התייחסות ברורה להלוואות הנלקחות ממשקיעים פרטיים. כמו כן, לא קיימת מערכת שתפקידה לפקח על תחום זה.

ראש המכון לכלכלה באוניברסיטה לתעשייה ולמסחר, צ'יין שוי-טו, אומר כי על אף שחלפו יותר מ-30 שנה מאז הרפורמות הכלכליות, הרי שבתחום הבנקאות במדינה קיימים מונופולים והוא נתון לפיקוח הדוק. השוק הכלכלי טרם נפתח לחלוטין וחברות, במיוחד חברות פרטיות, לא יכולות להסתמך אך ורק על הדרכים הרשמיות ללוויית כספים. לכן, הן יוצאות בחיפוש אחר אפיקים חלופיים. ניתן לומר, כי ללא מערכת כלכלית שאיננה נתונה לפיקוח ממשלתי, הרי שגם לא היינו יכולים ליהנות היום מפירות החברות הפרטיות.