CRI Online
 

הרי אָלטוּן: טבע של ניגודים משלימים

GMT+08:00 || 2010-12-28 15:36:55        
מאת: CRI תרגום: סו' ג'יה ועמית אלעזר

שמורת הטבע הלאומית של הרי אָלטוּן, או בהגייה הסינית אָה-אֶר-גִ'ין שאן (A'erjin Shan, בסינית: 阿尔金山), נמצאת בדרום-מזרח מחוז סינג'יאנג. היא משתרעת על פני שטח של 45,000 קמ"ר והיא שמורת הטבע הגדולה והגבוהה ביותר בסין. ממזרחה אגן צָ'אידָם העצום ומדרומה שרשרת הרי קוּן לוּן אשר נמתחת עד לצפון רמת טיבט.

הטופוגרפיה המורכבת והמגוונת יוצרת את הנוף הייחודי של שמורת הטבע. נאות מדבר, קרחונים, הרים ואזורי הסחף למרגלותיהם, מדבר, ערבות צחיחות וצחיחות למחצה, ביצות וכפרים, משתנים ומתחלפים זה בזה שוב ושוב ומעצימים את המסתורין האופף את האזור.

 

כאשר מביטים בהשתנות הנוף מצפון לדרום, לא בנקל מבחינים בשיפוע הקל, הנראה כמדרגות היורדות ממורדות ההרים. ראשונים מופיעים באזורי הסחף, למרגלות ההרים, צמחים המותאמים לתנאי יובש. הם מזדחלים אל מדבר גובי וכובשים בדרכם שטח רחב ידיים. אם נתבונן באחד מהם מקרוב, נראה שצבעו אדום חיוור, אך כשנביט לעבר המרחבים הפתוחים, ייחשף לפנינו מרבד פרחוני מלא הוד בצבע אדום עז. נדמה כי מרבד זה משתרע עד אינסוף ומשנה את צבעו לסירוגין לצבעם הצהוב של הצמחים, לירוק הבהיר של הקנים וצמחי המים ולירוק הכהה של מי הנהרות. ממבט מלמעלה, נראה האזור כרקמה מרהיבה, אשר מעשה ידי אדם לא יוכל להשתוות אליה. באופן קסום, צמחים של אזורי אקלים שונים וצבעים של עונות שונות ניצבים יחדיו בסדר מופתי ויוצרים אזור המתעלה על גבולות גיאוגרפיים וביולוגיים.

בשמורה חיים בעלי חיים רבים מ-359 מינים שונים, אשר חלקם נמצאים בסכנת הכחדה. כיום חיים בה כ-37 אלף אנטילופות טיבטיות, יותר משליש ממספרן בכל רחבי סין, קיאָנג (סוג של חמור בר) שמספרם מתקרב ל-39 אלף, וכן עדרי יאק שבהם מעל 5,800 פריטים.

בשמורת אלטון 8 נהרות עיקרים וכן מקורות מים עונתיים רבים, אשר יוצרים את עורק המים העיקרי, אגן מים המשקה שטחים נרחבים של אדמות מרעה על ההרים. שטח הניקוז של אותן נהרות מתפרש על שטח של 20,000 קמ"ר. המים מגיעים משני מקורות עיקריים: הפשרת קרחונים ומי מעיינות. מי הנהרות בשמורה מעצבים ומגלפים את סביבתם בזרימתם לתוך אגן המים.

מקום טוב להתחיל ממנו את הביקור הוא כפר צִ'ימאנטאג (Qimantag Xiang, בסינית: 祁曼塔格乡), השוכן למרגלות ההרים ובקרבת אגם בתוך שטח השמורה. כדי לחוות את הטבע במלוא עוצמתו כדאי לצאת מהגדה הצפונית של אגם המלח אָיַאקֶקוּמוּ (Ayakekumu Hu, בסינית: 阿牙克库木湖) לאורכו של מישור אדמות הסחף ולמרגלותיו של הרי צי'מאנטאג בדרך שאורכה עולה על 100 קילומטר.

דרך זו מובילה לתוך מדבר קוּמוּקוּלי (Kumukuli Shamo, בסינית: 库木库里沙漠), המשתרע על שטח של 1,600 קמ"ר. צורתו של המדבר מלבנית, הוא שוכן בגובה של 4,700 – 3,900 מטר מעל פני הים ובכך הוא המדבר הגבוה ביותר מעל פני הים. דיונות החול של מדבר קומוקולי מתנשאות לגובה ממוצע של 100 מטר, כשהגבוהה ביותר בהן מגיעה לגובה של 300 מטר ונמתחת לאורך עשרות קילומטרים. עמוק מתחת לדיונות נמצאים מאגרי מי תהום תת-קרקעיים אשר פורצים החוצה במספר מקומות ויוצרים נאות מדבר קסומים.

הנוף שנגלה מרהיב ביופיו, והוא משלב בין מדבר, מים וערבות שמתקיימים במקביל ויוצרים ניגודים המשלימים זה את זה ומאחדים את הניגודים בטבע לכדי אחדות אחת.

אגם קוּמוּקוּלֶה (Kumukule Hu, בסינית: 库木库勒湖) ואגם נוסף השוכן בקרבתו מוקפים שניהם בדיונות חול. בשפה האויגורית הם מכונים אגם החול ואגם החול הקטן בגלל העובדה שהם מוקפים מכל עבריהם ב"חומות" של חול. אזור הערבה הצחיחה מצידו הצפוני של אגם החול הקטן, הגבוה מסביבתו, משמש כנקודת תצפית מצויינת. מרחוק נשקפות הדיונות, הנראות כגלי ים גועשים ומשמשים עדות לעוצמתה האדירה של הרוח. על הדיונות ניתן להבחין במספר רב של יאקים, צבע גופם השחור ניצב כניגוד לצבע החולות הצהובים. כך, אגם, ערבה, דיונות ויקים ממלאים את העין ברבגוניותם.

היווצרותם של אגם החול ואגם החול הקטן קשורה להפשרת מי הקרחונים שמכסים את פסגותיהם של הרי קון לון. חלק ממי שלגים אלו זורמים אל מדבר קומוקולי, הם מחלחלים אל מתחת לדיונות החול לכיוון צפון, עד שהם נשפכים לאגם החול הקטן. לאחר מכן, מאגם החול הקטן יוצא נחל הנשפך אל אגם החול. אחר כך, ממשיכים המים לחלחל לכיוון צפון עד להגעתם לביצות בקרבת הכפר צ'ימאנטאג. לבסוף, מגיעים המים לאגם איאקקומו.

בחלקה הצפון-מזרחי של השמורה נמצאת דיונת חול אשר למרגלותיה הצפוניים שוכן "מעיין החול" (Shazi Quan, בסינית: 沙子泉). המעיין נובע משלושה מקורות בגובה 3,920 מטרים. חולות הדיונה מקיפים את פתחי המעיין ממזרח, דרום ומערב ובכך מקנים למעיין צורת משפך הפונה צפונה. מקור נביעת המים הגדול ביותר נמתח לאורך מעל 200 מטרים, בעוד שני מקורות המעיין האחרים נמשכים לאורך 50 מטרים. המים זורמים מטה מהדיונה העצומה, החול והמים מתערבלים זה בזה ותחת קרני השמש מנצנץ החול הזהוב.

מידע שימושי

שמורת הרי אלטון היא מקום לחובבי אתגרים והרפתקנים מנוסים בלבד. ההגעה אליה אינה פשוטה ומצריכה זמן, כסף וכוחות רבים. הדרך המהירה ביותר אל מחנה הבסיס של השמורה היא מהעיר דונהואנג שבמחוז גאנסו, הגובל בסינג'יאנג מדרום-מזרח. בדונהואנג, שנמצאת במרחק של כ-280 ק"מ מהשמורה יש לשכור רכב שטח עם נהג מיומן. הדרך המובילה לשמורה מסתעפת דרך מדבריות, עמקים, נהרות ואגמים והיא חוויה מרגשת ומאתגרת בפני עצמה. יש לקחת בחשבון כי בגלל תנאי הטבע הקיצוניים, דרכים שהיו פתוחות בעבר עלולות להיחסם בגלל מפולות בוץ וסלעים.

 

עם ההגעה לשמורה יש לעצור תחילה בתחנת הניהול והמידע של קורלה (Kuerle, בסינית: 库尔勒) לצורך קבלת אישור כניסה לשמורה. מחיר הכניסה לאדם הוא 1,350 יואן והוא כולל מדריך אשר מלווה את המטיילים לכל אורך הביקור.

העונה הטובה ביותר לבקר בשמורה היא החל מ-10 ביולי ועד ה-10 באוגוסט. בתקופה זאת מזג האוויר נוח והטמפרטורה נעה בין 5 ל-20 מעלות אך בעלי החיים מעטים יחסית בתקופה זאת. בדצמבר ובינואר ניתן לראות בעלי חיים רבים, אך אז הטמפרטורה צונחת ל-30 מעלות מתחת לאפס.

 

ניתן ללון בתחנות היערנים בשמורה או בבתיהם של המקומיים. מטיילים רבים בוחרים דווקא באופציה של הקמת אוהל במקום.

עוד בנושא
תגובות