השגשוג הכלכלי של סין הוא חלום הביעותים של הודו

מאת: יומון העם תרגום: ליאת סוזנה

אם יש דבר אחד בטוח, זה שעשרים שנה מהיום, הודו תשאיר את סין מאחור ותהפוך למספר אחת בעולם. אך מדובר בתחום מאד ספציפי – כמות האוכלוסייה. אוכלוסיית סין צפוייה לגדול בפחות מ-100 מיליון איש ובשנת 2030 היא תגיע ל-1.4 מיליארד איש בקירוב. הודו, לעומתה, תגדל בקצב מהיר יותר ואוכלוסייתה עתידה להגיע ל-1.6 מיליארד איש לפחות. אך כשזה נוגע לתחומים אחרים, הודו משתרכת מאחור, רחוקה מלהדביק את צעדיה של שכנתה, ששועטת קדימה בקצב מסחרר ומגיעה לשיאים חדשים שנה אחר שנה.

זה לא שהודו לא רוצה להדביק את סין ואולי אף לעקוף אותה, אך ההצלחה של סין רודפת אותה כחלום ביעותים, משום שהיא מבליטה עוד יותר את חולשותיה ונחיתותה של הודו, בייחוד לאור העובדה ששתי המדינות זכו לנקודת פתיחה שווה, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. מה שקרה בהמשך נבע מהשוני במדיניות הכלכלית-פוליטית שכל אחת מהמדינות בחרה להתוות לעצמה.

^{גורמים רבים מובילים למתיחות פוליטית בין הודו וסין}

ההישגים הכלכליים האדירים של המעצמה האסייתית המובילה מעוררת בקרב שכבת ההנהגה ההודית רגשות של הערצה מהולה בקנאה - הערצה על כך שהממשלה הסינית הצליחה להעלות את שיעור התמ"ג לרמה גבוהה פי ארבע מזה של הודו, על כך שהיא הצליחה לבער כמעט לחלוטין את הבערות במדינתה ולקדם את ההשכלה והנאורות ועל-כך שהיא הצליחה להקים תשתיות ולייסד מערכות חינוך ובריאות מודרניות שהביאו לשיפור עצום ברמת החיים של העם הסיני. הקנאה נובעת מכך שאותם הישגים יוצאי-דופן מדגישים ומבליטים עוד יותר את נחשלותה של הודו ואת הבלבול וחוסר האונים שמאפיין את ממשלתה. למרות ששתי המדינות התחילו מאותה נקודה, סין הפכה לשחקן חשוב בזירה הפוליטית והכלכלית הבינלאומית, בעוד שהודו עדיין נאבקת עם צרות רבות מבית. היא נחשבת למדינה הרעבה בעולם, עם שיעור תמותת תינוקות גבוה, תת-תזונה ומחסור בתשתיות מודרניות הולמות.

באסודב צ'אדורי, כלכלן צרפתי ממוצא הודי שעובד כיום בדלהי טוען כי החסם העיקרי בצמיחה של הכלכלה ההודית נעוץ בשיטה הפוליטית הדמוקרטית שזו מיישמת. "העקרון הדמוקרטי של ביזור הסמכויות דווקא עומד בעוכריה של הודו", אומר צ'אדורי, "הודו היא הרי פדרציית מדינות, היא מחולקת ל-28 מדינות אשר פועלות עצמאית ומחזיקות בכוח וסמכויות שלא נופלות מאלו של הממשלה המרכזית. נושאים כמו חינוך והקמת תשתיות חיוניות הם בתחום סמכותו של כל ראש מדינה, אשר קובע בעצמו את המדיניות בה הוא נוקט, ללא התערבות מצד המרכז." 

הקהילה העסקית של הודו, כולל מספר בכירים בהנהגה, תומכים בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין. הם סבורים כי הודו יכולה להפיק תועלת מהצמיחה ששכנתם חווה. במישור הבילטראלי, פוטנציאל הידוק היחסים הכלכליים בין השתיים הוא עצום – מומחים מעריכים כי היקף הסחר ההדדי בין שתי המדינות צפוי לחצות עד סוף השנה את רף ה-60 מיליארד דולרים, כשסין רוכשת חומרי גלם מהודו ומספקת לה בתמורה מוצרי הייטק בעלות נמוכה.

^{חיילים סינים והודים על קו הגבול בין סין להודו: בין מחוז טיבט לחבל ארונצ'אל פראדש} 

העמקת קשרי המסחר אמנם עולה בקנה אחד עם האינטרסים המשותפים של סין והודו כאחד, אך יחד עם זאת ישנם גורמים רבים המובילים למתיחות פוליטית ולחשדנות הדדית בין שתי המדינות – בין אם מדובר בשאיפות הסיניות להשגת דריסת רגל צבאית באוקיינוס ההודי, תמיכתה של הודו בדאלי לאמה, התערבותה של סין בנעשה בפקיסטן והסיוע שהיא מספקת לה ותביעותיה הטריטוריאליות של סין בחבל ארונצ'אל פראדש, הגובל במחוז טיבט, שכבר הביאו בעבר למיני-מלחמה בין השתיים.

לפיכך, החוגים הפוליטיים בהודו מתנדנדים בין תמיכה בקריאתו של ראש הממשלה, מנמוהן סינג, לשלום ושיתוף פעולה דו-צדדי בין שתי המדינות, ובין חוסר אמון וחשדנות מוחלטת. מצד אחד, סינג מאמין כי המחלוקות הדיפלומטיות לא צריכות למנוע משני הצדדים להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהם. אך מצד אחר נשמעות קריאות שהולכות ומתחזקות לפריסה נרחבת של כוחות צבאיים הודיים באזורי הגבול עם סין. כיצד ניתן יהיה לתחזק ואף להעמיק את הקשרים ואת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות כל עוד נשמעות קריאות מסוג זה?

לא ניתן להתכחש לעובדה שבהתמודדות עם יריבתה, הודו מחזיקה בכמה קלפים מנצחים – אוכלוסייתה צפוייה להשיג את זו של סין (אך עם זאת, יש לזכור שרק באמצעות יישום רפורמה עמוקה במערכת החינוך האוכלוסיה תוכל להפוך למקור כוח וחדשנות), היא מגלה שליטה כמעט מוחלטת בשפה האנגלית, היא מטפחת מעמד בירוקרטי של פקידים ברמה בינלאומית ומשמשת כיעד מספר אחד לחברות מערביות למיקור חוץ של טכנולוגיות מידע.

הודו צריכה להשכיל ולעשות שימוש ביתרונות הללו בניסיונה להדביק ולצמצם את הפער שנוצר בינה ובין סין. אך האם זה יהיה אפשרי? מומחים במערב טוענים כי למרות שסין ככל הנראה לא תוכל להמשיך ולשמור על קצב צמיחה דו-ספרתי לאורך זמן, ועל אף שכלכלת הודו נמצאת במגמת צמיחה ומתקרבת לשיעור שנתי של 10%, העובדה כי הבסיס להמשך תנופת הפיתוח בסין הוא איתן הרבה יותר, תביא לכך שהפערים בין השתיים רק יוסיפו להתרחב.

^{מבוסס על מאמר שהתפרסם ב-20 בספטמבר ביומון הכלכלי הצרפתי "לז אקו".}