המוסיקה הפופולרית בסין - חלק א'

מאז ראשית האנושות, המוסיקה זוכה למעמד שאין שני לו בעולם התרבות. כל אחד ואחד מאיתנו צורך מוסיקה במגוון סגנונות שמשמשת כפסקול המלווה אותנו מילדות ולאורך כל ימי חיינו. אך המוסיקה היא הרבה יותר מאמצעי של בידור. מעבר לערך האסתטי והאמנותי שלה, יש לה תפקיד חשוב נוסף - היא משמשת כמעין מסמך היסטורי תיעודי אשר משקף את המציאות החברתית בכל תקופה ותקופה, ובו זמנית גם לוקחת חלק פעיל בעיצובה. היא מראה המשקפת את האידיאולוגיה, הערכים והנורמות בחברה מסוימת בתקופה מסוימת, לכן היא יכולה ללמד אותנו רבות על החברה והתמורות שחלו בה לאורך הזמן.

בסדרת כתבות זו נעסוק במוסיקה הפופולרית בסין (ז'אנר המוסיקה הפופולרית כולל בתוכו את סגנונות הפופ, הדיסקו והרוק). נתחקה אחר התפתחותה של המוסיקה על כל זרמיה מאז החלה לרקום עור וגידים בסוף העשור השני של המאה הקודמת, דמויות המפתח שתרמו לעיצובה, המוקדים מהם היא צמחה והשינויים אשר חלו בה לאורך השנים. כל האירועים והשינויים התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים הסוערים שהתרחשו בסין במהלך המאה הקודמת נתנו אותותיהן על המוסיקה הפופולרית, מכאן שהבנה מעמיקה על התהליכים שחלו בהתפתחותה וקשרי הגומלין בינה ובין ההיסטוריה והתרבות של המדינה תסייע לפתוח בפנינו צוהר להבנת החברה והזהות הסינית כפי שהיא כיום.  

^{מימין לשמאל: גָ'אוֹ יוּאָן רֶן, הוּאָנְג דְזְה וסיָאוֹ יוֹאוּמֶיי, שלושת חלוצי המוסיקה המודרנית בסין}

שורשיה הראשונים של המוסיקה הפופולרית ננטעו בימי תנועת הרביעי במאי בשנת 1919. הימים הם ימים של שינויים ושל הפיכת סדרי עולם פוליטיים וחברתיים בסין. מספר שנים חלפו מאז הקמתה של הרפובליקה הסינית, על ידי אותם מהפכנים אשר הצליחו להביא לנפילתה של שושלת צ'ינג ולקריסתו המוחלטת של מוסד הקיסרות ששלט בסין במשך אלפי שנים. חברי התנועה העלו את הקריאה לנטישת המסורת, שנתפסה כמדכאת, ולאימוץ נרחב מהמערב. באותה התקופה, סינים רבים חזרו לארצם מלימודים מעבר לים והביאו עימם רעיונות מערביים וקפיטליסטים חדשים שאמנם באו בקונפליקט עם העקרונות הסינים המסורתיים,אך חלק מהם אומץ בהצלחה. הם אלו אשר עשו את הצעד המשמעותי לקראת אימוצה של אסתיקה מוסיקלית של מלודיה בשילוב עם טקסט מהמערב והכנסתה לשימוש בתחום שירי הצבא ובשירי העם הנלמדים בבתי הספר. בדיוק באותה תקופה החלה להתגבש במקביל תרבות מודרנית חדשה בערים הגדולות שהכשירה גם היא את הקרקע להמשך חדירתן של השפעות מערביות לתרבות המוסיקה הסינית.

היוצרים המוסיקליים שפעלו באותה התקופה נחלקו לשני זרמים שונים: הזרם האחד, שאפיין בעיקר את המוסיקה העממית, שילב בין אותם אלמנטים מערביים ובין מאפיינים מהמוסיקה הסינית המסורתית, והזרם השני פעל ליצירת מוסיקה ושירים על טוהרת הסגנון המערבי. השירים המפורסמים מאותה תקופה כללו את השירים "שאלה" של היוצר סיָאוֹ יוֹאוּמֶיי, "שלוש משאלות הוורד" של הוּאָנְג דְזְה ו"הבלדה על מוכרת הבדים" של גָ'אוֹ יוּאָן רֶן, מי שהפך ברבות הימים לאחד הבלשנים החשובים ביותר של השפה הסינית. שלושת היוצרים הללו נחשבים לחלוצי המוסיקה המודרנית בסין. הם פעלו במהלך שנות ה-20 של המאה הקודמת והם אלה אשר יצרו את התנאים להמשך התפתחותו של הסגנון המוסיקלי החדש בהמשך.