מחוז טיבט - אמנות ותרבות

מאת: CRI תרגום: ליאת סוזנה

הדת במחוז טיבט איננה מתקיימת כישות נפרדת. היא חלק בלתי נפרד מהמארג התרבותי והווי החיים, והשפעתה העצומה ניכרת גם בכל תחומי האמנות של בני הלאום הטיבטי.  

טאנקה- ציור פולחן טיבטי

הטאנקה היא אמנות טיבטית בודהיסטית ייחודית של ריקמה או ציור דת ופולחן העשוי על בדי כותנה ומשי, או על דף נייר. הטאנקה משמשת כתחליף לטקסטים הכתובים, והיא מגוללת סיפורים מיתולוגיים ואגדות עם, כמו גם אירועים היסטוריים ודתיים אשר התרחשו בחייו של הבודהה. הטאנקה, שמקורה ככל הנראה בין המאות 7-9 לספירה, נחשבת לתשמיש קדושה של הבודהיזם הטיבטי ויש לה תפקיד חשוב בטקסים מסורתיים ובפולחנים דתיים ובעת התרגול המדידטיבי. אמנות הטאנקה היא אמנות של העתקה ולא של יצירתיות אישית. הצייר מעתיק את מושא הציור כפי שעשו זאת ציירים קודמים לו בעבר. אך יחד עם זאת, דרושה רמה גבוהה של מיומנות ודייקנות, שכן מדובר בתהליך מאד מורכב בו נעשה שימוש בטכניקות ייחודיות. בעבר היצירה היתה שמורה רק לנזירים אשר הגיעו לרמה רוחנית גבוהה. הצבעים אשר משמשים את אמני הטאנקה הם צבעים אטומים העשויים כולם מחומרים טבעיים בלבד. בנוסף למוטיבים הבודהיסטים והתכנים הדתיים, הטאנקה מתארת גם סיפורים מהווי החיים הטיבטי.

^{הטאנקה מגוללת סיפורים מחייו של הבודהה, כמו גם סיפורים מיתולוגיים ואגדות עם}

אמנות הפיסול בחמאה

אמנות הפיסול בחמאה היא אחת הביטויים הקדומים והייחודיים ביותר של הפולקלור התרבותי העשיר של הלאום הטיבטי. אמני הפיסול עושים שימוש בדרך לא שיגרתית זו על מנת לספר את סיפורו של הלאום הטיבטי, עם יצירות אשר נוגעות בכל תחומי החיים, החל מדמויות מסיפורי ההיסטוריה, הדת והאגדות, ועד לאובייקטים מעולם הטבע והחי.

פסל החמאה הוא פסל תלת- מימדי בסגנונו, מעוצב בקווים ריאליסטיים דמויי מציאות ומדוייקים להפליא. בדרך כלל מוצגים מספר פסלים בגדלים שונים יחדיו, באופן המתאר סצינה מסיפור.

^{פסלי חמאה- יצירות אשר נוגעות בכל תחומי החיים}

במהלך אלפי שנות ההיסטוריה שלה ספגה אמנות הפיסול בחמאה השפעה רבה ממגמות של אמנויות ומסורות עממיות אחרות, אך עם זאת עדיין הצליחה לשמור על צביונה הייחודי ועל מעמדה כצורת האמנות הקדומה, המכובדת והאצילית ביותר בהיסטוריה של הלאום הטיבטי.

האופרה הטיבטית

האופרה המסורתית של מחוז טיבט מכונה להאמו (Lhamo) ופירושה בשפה הטיבטית הוא "פיה". האופרה משלבת בין אמנויות המוזיקה, המחול והתיאטרון הטיבטים והיא מאופיינת בעושר חזותי מרהיב הכולל תלבושות ססגוניות ומסיכות מושקעות . לפי המסורת ההיסטוריוגרפית, המופע הראשון של האופרה הועלה במאה ה-15 לספירה, ביוזמה של נזיר טיבטי שהעלה מעין הצגת תיאטרון מוסיקלית בהשתתפות שבע נערות יפות מראה, על מנת לאסוף כספים במטרה לשפר את תנאי התחבורה ולבנות כבישים וגשרים כדי שיהיה ניתן להקל על המאמינים הבודהיסטים מרחבי המחוז בקיום מנהג העליה לרגל. המסורת הועברה הלאה והתפתחה עם השנים למה שמוכר כיום כאופרה הטיבטית.

^{אופרה טיבטית: רפרטואר המבוסס על קלאסיקות בודהיסטיות ואירועים מההיסטוריה של מחוז טיבט}

המחזות מועלים בעיקר במהלך אירועים חגיגיים ובפסטיבלים השונים, כמו פסטיבל שוטון, ובעבר, שחקני האופרה אף זומנו לעיתים ללהאסה על מנת להופיע בפני הדאלי לאמה והנזירים במקדשים הבודהיסטים השונים בבירה. האופרה הטיבטית שואבת את השראתה מהתורה הבודהיסטית, מכאן שהרפרטואר שלה מבוסס בעיקרו על קלאסיקות בודהיסטיות ועל אירועים מההיסטוריה של טיבט, אם כי חלק מהמחזות מבוססים גם על סיפורים מהמיתולוגיה. האופרה זוכה לפופולריות עצומה בקרב תושבי המחוז, והיא תמיד מושכת קהל צופים גדול. שמונת הקלאסיקות החשובות ביותר של האופרה כוללות את "סיפורה של הנסיכה וונצ'נג", "הנסיך נורסנג" ועוד.