מחוז טיבט - סקירה כלכלית

עם שחרורו של מחוז טיבט בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החליטה ממשלת סין על תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוחו של המחוז ועל תוכנית לקידום התעשייה והתעסוקה בו, במטרה ליצור עוגני פיתוח אשר יוכלו להשפיע ולחולל שינוי בהתפתחות הכלכלית במחוז שעד לפני כמה עשורים נחשב למחוז חקלאי נחשל. להלן סקירה קצרה של הענפים המרכיבים כיום את הכלכלה במחוז האוטונומי של טיבט.

ענף התעשייה

עד לשנות ה-50 של המאה הקודמת מחוז טיבט היה חקלאי בעיקרו ולא הייתה קיימת בו תעשייה מפותחת. מלבד חקלאות ורעיה, תושבי המחוז עסקו גם בעבודות יד מסורתיות כדוגמת רקמה ואריגה ויצירת כלים מעץ. משנות ה-50 ואילך, עם שחרורו של המחוז, המשימה העיקרית שעמדה בפני הממשלה היתה ליצור מאין תעשייה מודרנית מפותחת. כתוצאה מכך, הוקמו בלהאסה, בגְיַאנְצֶה ובערים נוספות מפעלים רבים לייצור מזון, מכונות, חומרי בניין, טקסטיל, נייר, פלסטיק וכימיקלים. במקביל, הושקעו משאבים רבים בניהול המשאבים הטבעיים של מחוז ובפיתוח ובהרחבה של תשתיות ענפי המסחר, והשירותים, ובכללם ענפי התיירות, שירותי המזון, התקשורת, התרבות, הבידור, החינוך והפנאי.

^{להאסה הפכה למרכז כלכלי תרבותי שוקק חיים}

בשנת 2003 התוצר התעשייתי של טיבט הסתכם ב-2.72 מיליארד יואן, כ-15% מהכלכלה המקומית. הממשלה ממשיכה עד היום להשקיע מאמצים רבים בהמשך הפיתוח והשידרוג של תשתיות התעשייה המקומית, תוך האצת השיפורים הטכנולוגיים בענף, במטרה להגדיל את תרומתו לתל"ג הלאומי בעתיד, להרחיב את היצע מקומות התעסוקה ולעודד את הצמיחה הכלכלית במחוז.

ענף החקלאות

האקלים הצחיח והקר והעונה החקלאית הקצרה שמאפיינים את הרמה הטיבטית הביאו להתפתחותה של תרבות חקלאית ייחודית המבוססת בעיקר על משק חי, או מרעה אקסטנסיבי-נוודי בשילוב עם גידולי שדה. החקלאות מתרכזת בעמקי הנהרות ובאפיקי הנחלים, שם ניתן למצוא אדמת סחף ראויה לעיבוד. הגידול העיקרי הוא שעורה, שכן זו עמידה בפני הטמפרטורות הנמוכות השוררות באזור ומסתפקת בכמות משקעים קטנה, אם כי באזורים מסויימים ניתן למצוא גם גידולי חיטה, אפונה, תירס ואפילו מעט אורז.

משק החי 

ענף משק החי תורם תרומה מכרעת של כ-60% מהתפוקה החקלאית של מחוז טיבט. במחוז ישנם כ-82 מיליון דונמים של ערבות עשב, מתוכן מעל ל-56 מיליון דונמים ראויים לשמש כשטחי רעייה, כחמישית מכלל הקרקעות במדינה כולה. משק החי כולל בעיקר עיזים, כבשים ויאק. היאק, שזכה לכינוי "ספינת ההרים", הוא בעל החיים הנפוץ באזור משום שהוא מסוגל לעמוד בתנאים הקשים בגבהים טוב יותר משאר בעלי החיים. מלבד תפקידו ככלי תחבורה וככלי להעברת סחורות, היאק מנוצל בדרכים נוספות- חלב הנקבות משמש להפקת מוצרי חלב שונים, בעיקר לייצור חמאה, בשרו משמש למאכל ועורו וצמרו לביגוד.

יערנות 

שטח היערות במחוז האוטונומי של טיבט מוערך בכ-63 מיליון דונמים, כ-5% מכלל שטחי המחוז. עתודות העץ בטיבט נאמדות בכ-1.4 מיליארד מ"ק. שטחי היערות ממומקים באזור הערוצים העליונים של נהר הברהמאפוטרה, כמו גם באזור שאננאן ורצועת הנקיקים המזרחית. אלו הם יערות ראשוניים שבהם צומחים בעיקר עצי מחט ואשוח המשמשים להכנת חומר גלם לתעשיית הנייר, לבנייה ולייצור רהיטים.

בבסיס ההשקפה הכלכלית ושאיפות הפיתוח בטיבט, ניצבת ההכרה בשילוב בין צורכי הפיתוח לבין השמירה על איכות הסביבה. הממשלה מייחסת חשיבות רבה לבנייה בת קיימא וידידותית לסביבה במחוז טיבט, אשר שמה דגש על איכויות אקולוגיות בתהליך התכנון. היא הקימה 18 שמורות טבע ופארקים לאומיים במטרה להגן על המערכת האקולוגית ועל בתי הגידול הטבעיים במחוז. במחוז טיבט, הנחשב למחוז השמור ביותר בסין כולה, נותרה בעינה מערכת אקולוגית בלתי מופרעת, עם איכויות טבעיות ונופיות ייחודיות, הכוללת מגוון נרחב של חי וצומח.

^{מסילת הרכבת  שנחנכה בשנת 2006 מקשרת בין מחוז טיבט לשאר חלקי סין}

בשנת 1994 התכנס פורום הממשלה השלישי לדיון במדיניות הפיתוח הכלכלי של מחוז טיבט, ובמסגרתו הוחלט להקצות סכום של 4.86 מיליארד יואן להקמתם של 62 פרוייקטים ציבוריים גדולים בתחום החקלאות, התחבורה, האנרגיה, התקשורת ובהקמת מערכות משולבות לניהול המשאבים טבעיים במחוז. אחד הפרוייקטים החשובים ביותר היה הקמת מסילת הרכבת שמחברת בין להאסה לבייג'ין. כיום הפרוייקטים הללו הושלמו במלואם והצלחתם הביאה לצמיחה כלכלית וחברתית חסרת תקדים במחוז.

חינוך

בטיבט הישנה, ידיעת הקרוא וכתוב היתה נחלתם של מעטים, בעיקר של שכבות האצולה והפקידות. מלבד בתי הספר במנזרים ומוסדות החינוך שהקים הממשל המקומי בעבור ילדי האצילים, לא היו בתי ספר במובן המודרני של המילה, ובטח שלא מוסדות להשכלה גבוהה. שיעור הבערות הגבוה (מעל ל-90%) בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים.