טיבט - סקירה כללית

מאת: CRI תרגום: רן אתיה עריכה: קובי לוי

המחוז האוטונומי של טיבט, או בקיצור "טיבט" (בסינית: Xizang, 西藏), הוא אחד מחמשת המחוזות האוטונומיים של סין. מדובר במחוז אוטונומי של קבוצה אתנית, אשר הלאום הטיבטי הוא החלק הארי בו. המחוז שוכן בגבולה הדרום-מערבי של סין, בחלקה הדרום מערבי של רמת טיבט-צ'ינהאי. בדרום ובמערב טיבט גובלת עם מיאנמר (בורמה), הודו, בהוטן, סיקים ונפאל, לאורך קו גבול שאורכו הכולל קרוב ל-4,000 ק"מ. שטחו הכולל של האזור הוא למעלה מ-1,220,000 מיליון קמ"ר, 12.8% משטחה הכולל של סין.

המחוז האוטונומי של טיבט שוכן בגובה ממוצע של 4,000 מטרים ומעלה מעל פני הים. הוא מהווה את עיקר שטחה של רמת טיבט-צ'ינגהאי, וזכה בכינוי גג העולם. בשלהי שנת 2007 מנתה אוכלוסיית טיבט 2,840,000 בני אדם, מתוכם למעלה מ-90% הם בני הלאום הטיבטי. טיבט הוא המחוז בעל האוכלוסייה הקטנה ביותר והדליל ביותר באוכלוסייה מבין כל המחוזות בסין. צפיפות האוכלוסין הממוצעת אינה עולה על שתי נפשות לקמ"ר.

^{הסמל של טיבט, ארמון פוטאלה שבלהאסה, בירת המחוז}

נתונים בסיסיים

כשמשווים את הנתונים המספריים מאז השחרור בדרכי שלום בשנת 1951 בתחומים כגון כלכלה, תרבות, בריאות, רווחה והשכלה, ניתן לראות בבירור את הפיתוח המהיר שעבר על טיבט בחצי המאה האחרונה.

הכנסות כספיות: בשנת 1988 ההכנסה המקומית של טיבט שברה שיא חסר תקדים, ובעקבות צמיחה של 20 שנים רצופות כמעט, בשנת 2007 סך הכנסות במחוז עמדו על למעלה מ-2.3 מיליארד יואן.

רפואה ותברואה: תוחלת החיים הממוצעת בטיבט עלתה מ-36 שנה בשנת 1959 ל-67 שנה כיום. שיעור מקרי המוות בלידה ירד מ-5,000 מקרים לכל 100,000 לידות בשנות החמישים של המאה הקודמת לכ-247 מקרים לכל 100,000 לידות בשנת 2006. כעת ישנם בטיבט למעלה מ-1300 גופי תברואה ולמעלה מ-9,100 עובדים מוכשרים בתחום. כל אוכלוסיית האיכרים והרועים של טיבט כבר הצטרפה לשירותים רפואיים שיתופיים באזורי חקלאות ומרעה אשר בבסיסם הם שירותים רפואיים הניתנים חינם.

דמוגרפיה ומערכת הביטוח הלאומי: ב-200 השנים שלפני 1951, אוכלוסיית טיבט דשדשה באזור ה-100,000 נפש, ופשוטי העם כמעט שלא נהנו משום ביטחון סוציאלי. על פי נתוני מרשם האוכלוסין העדכני ביותר, בשלהי שנת 2007 אוכלוסיית טיבט מנתה 2,840,000, מתוכם למעלה מ-90% הם בני הלאום הטיבטי. מבין תושבי הערים בטיבט כיום, כ-330 אלף איש כבר חברים בתכנית כלשהי של ביטוח לאומי, ואילו באזורי החקלאות והמרעה יותר מ-230,000 אנשים קשי-יום נהנים מקצבאות מחיה ממשלתיות.

חינוך: בטיבט של פעם לא היה ולו בית ספר אחד במובן המודרני של המילה. שיעור הכניסה לבתי ספר של ילדים בגיל המתאים עמד על פחות מ-2%. שיעור אי ידיעת קרוא וכתוב בקרב הצעירים עמד על 95%. כיום, בכל רחבי 73 הנפות של טיבט נפוץ חינוך חובה של 6 שנים, וליותר מ-90% מהאוכלוסייה יש זמינות לחינוך חובה תשע שנתי. שיעור הלמידה בתיכונים ובמוסדות להשכלה גבוהה עומד על 43% ו-17% בהתאמה, ושיעור אי ידיעת קרוא וכתוב בקרב הצעירים צנח ל-5%.

^{בית ספר יסודי בטיבט. בשלט מעל הלוח: מצפים לאולימפיאדה ומברכים את האולימפיאדה}

רווחה: לפני השחרור בשנת 1950, כ-90% מהאוכלוסייה הטיבטית לא היתה בעלת מקום מגורים משל עצמה. כעת, למעט מספר קטן של אזורי מרעה, לכל בתי האב בטיבט יש מקום מגורים קבוע. פרויקט דיור האיכרים והרועים שהחל לצאת לפועל בשנת 2006 איפשר ליותר מ-570,000 איכרים ורועים לעבור לבית חדש. בשנת 2006, עמדה ההכנסה הממוצעת לנפש אצל האיכרים והרועים הטיבטים על קרוב ל-2,800 יואן, וההכנסה הממוצעת לנפש אצל תושבי הערים והעיירות עברה את ה-11,000 יואן בשנה. על פי נתונים סטטיסטיים משנת 2006, לכל 20 איש בטיבט יש רכב פרטי, ומספר הרכבים הפרטיים כבר הגיע ליותר מ-14,000, צמיחה של יותר משליש בהשוואה לסוף השנה הקודמת.

כלכלה ופיתוח חברתי: בטיבט הישנה לא היתה תעשייה במובן המודרני של המילה והחקלאות התפתחה באיטיות. בשנת 2007 הערך המוסף של התעשיה בטיבט עמד על קרוב ל- 2.6 מיליארד יואן, עלייה של כ-17% לעומת השנה שעברה. שטחי גידול הדגן בטיבט עמדו על 1,720,000 דונם. בשנת 2006, הגיעו 4,020,000 תיירים לטיבט, וסך כל ההכנסות מתיירות עמד על 4.8 מיליארד יואן, סכום המשתווה ליותר מ-14% מהתוצר המקומי הגולמי של המחוז כולו.

אילו שינויים בדיוק התרחשו בטיבט מאז השחרור בדרכי שלום של שנת 1951? כיצד השתפרו חייהם של האנשים בטיבט? אם בוחנים ומשווים נתונים מספריים בתחומים כגון כלכלה, תרבות, רפואה ותברואה, רווחה, השכלה', ניתן לראות בבירור את הפיתוח המהיר שעבר על טיבט ביותר מחצי המאה האחרונה.

בתחום התחבורה, בטיבט של פעם לא היה ולו כביש אחד. בשנת 2006, האורך הכולל של כבישים בטיבט עמד על 49,000 ק"מ, עלייה של 4,000 ק"מ לעומת השנה הקודמת. ביולי 2006, ההשקה המלאה של קו הרכבת של מצ'ינגהאי לטיבט, אשר נהנתה מתשומת לב כלל עולמית, שמה קץ לעידן שבו לא היתה לטיבט מסילת רכבת וקשר עם העולם החיצון.

^{הרכבת בין צ'ינגהאי לטיבט, קו הרכבת הגבוה בעולם שמגיע לגובה של 5,072 מטר מעל פני הים}

בהיבט של זכויות דמוקרטיות, בשנת 1961 נערכו ברחבי טיבט בחירות כלליות תקדימיות, ולראשונה קיבלו הצמיתים והעבדים המשוחררים את הזכות הדמוקרטית להיות אדונים בביתם. החל בשנת 1965, מועד הקמת המחוז האוטונומי של טיבט, נהנים הטיבטים מחוקה ומהזכות לבחור ולהיבחר שמעניק להם החוק. רוב הסגל המנהלי של המחוז מונה פקידים בני הלאום הטיבטי או בני מיעוטים אחרים. נכון לסוף שנת 2006 למעלה מ-60 אלף פקידים עובדי המחוז האוטונומי של טיבט היו ממוצא טיבטי או בני מיעוטים אחרים, קרוב ל-70% ממספרם הכולל של פקידי הרשויות במחוז.

בהיבט התרבותי, המדינה השקיעה כבר סכום מצטבר בסך למעלה מ-700 מיליון יואן בפרויקטים של שימור נכסי התרבות הטיבטית, וכן שיפצה, תיחזקה ופתחה יותר מ-1,400 אתרי פעילות דתית. בשנת 2008 צפויה השקעה נוספת בסך 570 מיליון יואן לטובת שיפוץ ותחזוקה של 22 בניינים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. כיום יותר מ-4,000 איש בטיבט עוסקים בסוגים שונים של תרבות ואמנות, למעלה מ-90% מתוכם הם בני העם הטיבטי, והם הוציאו מקרבם קבוצה גדולה של כישרונות גדולים בתחום האמנות.