CRI Online
 

פוטאלה: הארמון שנוגע בשמיים

GMT+08:00 || 2009-09-14 10:19:44        

מאת: CRI תרגום: קובי לוי עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג

ארמון פוטאלה ניצב על הר הונג שבמרכז להאסה, בירת המחוז האוטונומי של טיבט. המבנה כולו הוקם על צלע ההר, והוא עצום ממדים, נשגב ומרהיב. הארמון המוכר בכינוי: "הפנינה שעל גג העולם" הוא מופת לאמנות הבנייה הטיבטית. מדובר באחד המבנים העתיקים המפורסמים בסין וכן אחד המראות המזוהים ביותר עימה.

ארמון פוטאלה הוא המקום שבו התגוררו הדלאי לאמות של טיבט לדורותיהם וקיימו פעילויות פוליטיות ודתיות. זהו גם הבניין העתיק הגדול ביותר שנשמר בטיבט. לפי הרישומים במסמכים היסטוריים, ארמון פוטאלה נבנה לראשונה בתקופת שלטונו של הקיסר הטיבטי סונגצן גאמפו במאה השביעית לספירה. באותה עת הוא כונה "ארמון ההר האדום" על שם הר הונג שבו הוא נמצא (הונג=אדום) והיה עצום ממדים – מבחוץ הקיפו אותו שלוש חומות ובפנים היו בו 1000 חדרים. זה היה המרכז הפוליטי של האימפריה הטיבטית. במאה התשיעית לספירה התפרקה האימפריה הטיבטית, וטיבט נקלעה לתקופה ממושכת של מלחמות ותוהו ובוהו. ארמון ההר האדום ננטש בהדרגה.

 

משנת 1645 לספירה, החלה הקמתו מחדש של ארמון פוטאלה ע"י הדלאי לאמה החמישי, ועיקר העבודה נעשה בפרק זמן של כ-50 שנה. לאחר מכן, נמשכה הבניה בהדרגה, ובסך הכול ארכה 300 שנה. במבט מבחוץ, בארמון פוטאלה 13 קומות, וגובהו 110 מטר. הארמון בנוי עץ ואבן. חומת הארמון כולה עשויה מלבני גרניט שהונחו זו על זו, ועובייה המקסימאלי מגיע עד 5 מטרים. יסודותיה חודרים אל תוך שכבת הקרקע, ולתוך החלק החיצוני שלה אף יצקו ברזל כדי לחזק את השלמות של המבנה ואת עמידותו ברעידת אדמה.

הארמון מקושט בגגונים ובעמודים מזהב, וכך הוא פותר בצורה מחוכמת את בעיית ההגנה מפני מכות ברק שהייתה למבנים גבוהי קומה בעת העתיקה. במאות השנים האחרונות, עמד ארמון פוטאלה בכמה מבחנים של רעידות אדמה ומכות ברק, והוא נותר עומד על תילו, רם ונישא. ארמון פוטאלה מורכב בעיקר מהארמון הלבן שבמזרח (מקום המגורים של הדלאי לאמה), מהארמון האדום שבמרכז (היכל הבודהא והיכל פגודת החכמה של הדלאי לאמה) וממגורי הנזירים שבארמון הלבן שבמערב.

 לפני הארמון המזרחי ניצב קיר לבן וגבוה, "בימת הבודהא המשתזף", ובחגים הבודהיסטיים הוא משמש לתליית שטיחי קיר גדולים עם דיוקנאות של בודהא. אף על פי שרוב המבנים לא נבנו באותה תקופה, כולם נבנו תוך ניצול נבון של פני הקרקע ההרריים, מה שהופך את כל המבנה על ארמונותיו ומקדשיו למרהיב ומרשים במיוחד, שלם והרמוני. מבחינת ההישגים האסתטיים באמנות הבנייה הוא מפגין רמה גבוהה מאוד.

הארמון האדום הוא המבנה העיקרי במבנה כולו, והוא משמש כהיכל פגודת החכמה של הדלאי לאמה ובו כמה היכלות בודהיסטיים. "היכל פגודת החכמה" אשר בתוכו שבנה הדלאי לאמה החמישי נגאוואנג לובסאנג גייטסו הוא המבנה המרהיב ביותר. פגודת החכמה גובהה 15 מטרים, הבסיס שלה מרובע והגג שלה עגול, והיא נחלקת לשלושה חלקים: בסיס הפגודה, גוף הפגודה וגג הפגודה. השלד של הדלאי לאמה החמישי שמור בגוף הפגודה באמצעות תבלינים שונים ופרחי חריע. גוף הפגודה מצופה ברדידי זהב במשקל כולל של 3724 קילוגרם ומשובץ ביותר מ-15 אלף יהלומים, אבני חן אדומות וירוקות, אבני ירקן, פנינים ואבני אגט יקרות ערך. בבסיס הפגודה מוצג מגוון של כלי נגינה טקסיים וכלי פולחן. האולם הגדול במערב היה אולם התענוגות של היכל פגודת החכמה של הדלאי לאמה החמישי, והוא האולם הגדול ביותר בארמון האדום, אשר בנוי מ-48 עמודי עץ גדולים וגובהו למעלה מ-6 מטרים. בתוך הבניינים נעשה שימוש בשיטת הבנייה הסינית הנפוצה של קורות עץ מחוברות התומכות בגג, וכן יש חריטות עץ רבות של בודהא וכל מיני בעלי חיים כאריות, פילים ועוד. 

בעת בניית ארמון פוטאלה במאה ה-17 והרחבתו מאוחר יותר, הוא קושט ברבבות ציורי קיר יפהפיים של מיטב הציירים מאזור טיבט. האולמות הגדולים והקטנים, השערים, השבילים והפרוזדורים מעוטרים כולם בציורי קיר. הציורים מציגים נושאים רבים ומגוונים ותוכנם עשיר: יש המציגים דמויות וסיפורים מההיסטוריה, יש המציגים סיפורים מן הכתבים הבודהיסטיים הקלאסיים, ויש המציגים ארכיטקטורה, פולקלור, ספורט ובידור. אלה הם חפצי אמנות בעלי ערך אמנותי גבוה מאוד.

נוסף על כך, ארמון פוטאלה אוצר בתוכו קרוב ל-10,000 ציורי מגילה מהמאה ה-17 ואילך, חפצי אמנות רבים כגון חריטות אבן, גילופי עץ ופסלי חמר, שרידים היסטוריים כסוטרות קלף וכן אוסף גדול של חפצי מלאכה טיבטית מסורתית כגון שטיחים, מגילות סוטרה, כלי חרסינה, וכלים מאבן ירקן. לא זו בלבד שיש להם ערך אמנותי גבוה, אלא הם גם משקפים את קשרי הידידות הארוכים בין העם הסיני לעם הטיבטי באלף השנים האחרונות. כ"פנינה שעל גג העולם", ארמון פוטאלה התפרסם בעולם בזכות סידור המבנים, העבודה ההנדסית, יציקות המתכת, הציורים והחריטות ושבו. אלה מגלמים את הטכניקה העילאית של אנשי מלאכה בני עמים רבים, עיקרם טיבטים, וקצתם סינים, מונגולים ומנצ'ורים וכן את ההישגים הכבירים של אמנות הבנייה הטיבטית. בשנת 1994, הכניס אונסק"ו באופן רשמי את ארמון פוטאלה לרשימת אתרי המורשת העולמית.

 ללהאסה אפשר להגיע בטיסות ישירות מערים רבות בסין ובהן בייג'ין, שנחאי, גואנג-ג'ואו, צ'נגדו, קונמינג, סיאן ועוד. מאז חיבור קו הרכבת צ'ינגהאי-טיבט בשנת 2006, אפשר להגיע ללהאסה גם ברכבת באחת מנסיעות הרכבת היפות והמרתקות על פני כדור הארץ. שימו לב כי לפני כל נסיעה לטיבט (בטיסה או ברכבת) יש להסדיר אישור מיוחד. סוכנות הנסיעות שדרכה תזמינו את כרטיס הרכבת או הטיסה תוכל בדרך כלל להסדיר לכם את האישור.

עוד בנושא
תגובות