האם סין צועדת לקראת אינפלציה?

מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר עלה ב-2.7% לעומת אותה תקופה אשתקד (מדד פברואר 2009 ירד ב-1.6%), וב-1.2% לעומת חודש ינואר השנה. בערים עלה המדד ב-2.6% ואילו בכפרים ב-2.9%.

מחירי המזון עלו ב-6.2%, ומחירי המוצרים שאינם מוצרי מזון עלו באחוז אחד. מחיר מוצרי הצריכה עלה ב-3%, ומחירי השירותים עלו ב-1.7%. כל הנתונים לקוחים מאתר האינטנרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

^{העלייה במחירי הירקות לקראת ראש השנה הסינית היא הגורם העיקרי שהזניק את מדד פברואר}

בדוח העבודה של הממשלה, קבע ראש ממשלת סין וון ג'יה-באו כי עלייה של כ-3% במדד המחירים לצרכן היא אחד היעדים הצפויים בפיתוח הסוציו-אקונומי. ואמנם, העלייה של 2.7% במדד פברואר רחוקה רק שלוש עשיריות מיעד שלושת האחוזים. הדעה הרווחת היא שמדד מחירים לצרכן אשר חורג מ-3% פירושו אינפלציה. אם כך, האם מדד של 2.7% מעיד כי אנו צועדים לקראת אינפלציה?

מחבר שורות אלה סבור כי אין צורך לייחס חשיבות מופרזת לנתוני מדד פברואר. הרי ראש השנה הסינית חל השנה בחודש פברואר, וכשמוסיפים לזה את גלי הקור הרבים שתקפו את סין בזה אחר זה, אין פלא שהיה זינוק במחירי מוצרי צריכה מסוימים. לאורך השנים, בתקופת ראש השנה תמיד יש עלייה במחירי מוצרי הצריכה, ובמיוחד במחירי הירקות. מתוך שמונת המוצרים החשובים, ב-6 חלה עליית מחירים ואילו ב-2 הייתה ירידת מחירים. מחירי מוצרי המזון עלו ב-6.2% לעומת אותה תקופה אשתקד, מחירי הטבק והאלכוהול עלו ב-1.6%, מחירי ההלבשה וההנעלו ירדו ב-1.3% ומחירי הציוד לבית ושירותי התיקונים ירדו ב-0.8%. מחירי הביטוחים הרפואיים והמוצרים האישיים עלו ב-2.4%, מחירי התחבורה ושירותי התקשורת עלו ב-0.1%, מחירי שירותי הבילוי, החינוך והתרבות עלו ב-0.8%. מחיר הדיור עלו ב-3% לעומת אותה תקופה אשתקד. מכאן אפשר להסיק, כי הגורם העיקרי שמשך את מדד המחירים בחודש פברואר כלפי מעלה הוא מחירי המזון, ויש לכך קשר הדוק לראש השנה הסינית.

ראוי גם לשים לב, כי עליית המדד בשיעור 2.7% קשורה גם לנתונים הנמוכים של השנה שעברה. בפברואר 2009 ירד המדד בשיעור 1.6% לעומת אותה תקופה ב-2008, והעלייה הנוכחית היא ביחס לנתונים אלה. לפיכך, ההשפעה הן על חיי היומיום של האנשים הפשוטים והן על המחירים בעתיד היא מזערית בכל מקרה. יתרה מכך, עלינו לשים לב שעם תום תקופת החג, החל בחודש מארס יש ירידת מחירים, בעיקר מחירי מוצרי המזון והירקות. לא מן הנמנע שעם התחממות מזג האוויר, תימשך גם מגמת הירידה במחירים.

עם זאת, אי אפשר עדיין להקל ראש בתחזיות האינפלציה, מכיוון שיש עדיין גורמים רבים בעתיד שעלולים למשוך את המחירים כלפי מעלה. בדוח העבודה הממשלתי ציין ראש הממשלה וון ג'יה-באו כי ביעד האינפלציה של 3% נלקחו בחשבון ההשפעה המצטברת של תנודות המחירים בשנה שעברה, ההשפעה של מחירי המוצרים בשוק הבינלאומי, ההשפעה של הגידול בהלוואות אשראי בתוך גבולות סין וכן כושר הסיבולת של האזרח. יעד זה מותיר מרחב פעולה מסוים למיסוי סביבתי על משאבים ולרפורמה במחירי מוצרי המשאבים.

דומה שבשנת 2010 המיסוי הסביבתי על משאבים והרפורמות במוצרי המשאבים הם צעדים הכרחיים. אי אפשר להתעלם מהלחץ שצעדים אלה יפעילו על מדד המחירים לצרכן ומהשפעתם על יצירת אינפלציה. סין אינה יכולה לשלוט בגורמים הקשורים במחירי הסחורות בשוק הבינלאומי. באחרונה, עלה מחיר הנפט העתידי בשווקים הבינלאומים ל-80 דולר ומעלה לחבית. סין, שלמעלה ממחצית מצריכת הנפט שלה תלויה בייבוא, יכולה לדמיין את מידת הפגיעה בה בתסריט מעין זה. במיוחד כאשר הלחץ על הלוואות אשראי בתוך סין עדיין גדול מאוד, מצד אחד האפקט המצטבר של סכום הלוואות האשראי העצום בסך 9.58 טריליון יואן בשנה שעברה על עליית מחירים עדיין בולט, ומצד אחר, הביקוש להלוואות אשראי בחודשים האחרונים עדיין חזק מאוד. יתרה מזאת, בעקבות הפיקוח המתגבר על שוק הנדל"ן והידוק הפיקוח על הלוואות אשראי לרכישת נדל"ן, כובד המשקל עשוי לעבור משוק הנדל"ן לשוק מוצרי הצריכה וליצור לחץ נוסף על המחירים.

לפיכך, יש לשמור על עירנות גבוהה בכל הקשור לאינפלציה. יש להדק את הפיקוח במדיניות המוניטרית של הלוואות האשראי ולוודא שאין בה הקלות.