GMT+08:00 || 2010-03-11 19:22:05 |
ב-12 בנובמבר 2009, נערך במוזיאון הכפר בָּה-מָה (Bama, בסינית: 巴马) שבמחוז גואנגסי טקס הסרת הלוט מעל השלט "כפר אריכות הימים". האיגוד הבינלאומי לרפואה טבעית הוא שהעניק באופן רשמי את האנדרטה המכתירה את המקום כ"כפר אריכות הימים העולמי".
תוצאות הסקר שנערך לאחרונה על ידי המרכז הסיני לחקר הזיקנה בנוגע לבריאות אוכלוסיית הזקנים בסין מגלות כי בבה-מה חיים כיום 81 זקנים בני מאה שנים ומעלה. פירושו של דבר שעל כל מאה אלף איש חיים כ-32 בני מאה ומעלה. לעומת זאת, התקנים שהגדיר האו"ם קובעים כי מקום שבו חיים 7.5 אנשים בני מאה ומעלה על כל מאה אלף איש נחשב למקום עם תוחלת חיים גבוהה מאוד. אזור בה-מה תופס אפוא את המקום הראשון בעולם בתוחלת החיים של תושביו.
נפת בה-מה שבצפון מערב מחוז גואנגסי היא נפה אוטונומית של בני מיעוט היָאוֹ, ושיעור בני המאה ומעלה החיים בה הוא הגבוה בעולם. בפיסת האדמה המסתורית הזאת משאבי תיירות עשירים וייחודיים כמו הנופים המרהיבים והבלתי נשכחים של נהר פּאניָאנְג (Panyang, בסינית: 盘阳河) שהוא כגן עדן עלי אדמות; מערת אלף השדים (בסינית: Baimo Dong, 百魔洞), שכונתה בפי קבוצת הרפתקנים בריטים "המערה מספר אחת עלי אדמות"; מערת המים המכונה "סלע מאה הציפורים" (בסינית: Bainiao Yan, 百鸟岩). נוסף על אלה, תמצאו במקום את נופי אגם הברכה (בסינית: Cifu Hu, 赐福湖) המזכירים את יופיו של האגם המערבי בהאנג-ג'ואו, את יערות הבראשית של נוֹנְגיוֹאוּ (Nongyou, בסינית: 弄友), את נופי השדות של לוֹנְגהוֹנְג (Longhong, בסינית: 龙洪田园), וכן את הנופים האנושיים והתרבותיים העשירים של בני היאו.
המחזה המעניין הראשון שנתקלים בו בבה-מה הוא תושבי הכפר הישישים הרוחצים עירומים בנהר. על פי מה שמספרים מדריכי הטיולים המקומיים, הרחצה בעירום היא אחד המנהגים המקומיים, וכל אימת שמזג האוויר נוח אפשר לראות את תושבי הכפר רוחצים בנהר פאניאנג – גברים, נשים, זקנים וטף נראים כמו בני אלמוות נטולי דאגות.
כבר מקדמת דנא התפרסם הכפר בה-מה בזכות תוחלת החיים הארוכה של תושביו. הקיסר גְ'יָה-צִ'ינְג משושלת צ'ינג חיבר לכבוד לאן סיאנג, זקן בן 142 בן מיעוט היאו, שיר המאחל לו עוד שנים רבות. במפקד האוכלוסין הכלל-ארצי השני שנערך בסין בשנת 1964 נרשמו בבה-מה 28 זקנים בני מאה ומעלה. במפקד האוכלוסין הכלל-ארצי השלישי שנערך ב-1982 נרשמו כבר 50 זקנים בני מאה ומעלה ובמפקד הרביעי ב-1990 היו כבר 69. פירושו של דבר שעל כל 10,00 נפש באוכלוסייה המקומית חיו 3.08 זקנים בני מאה ומעלה. באחרונה אישר מחקר שטח שערך צוות מהמרכז לחקר הזיקנה בסין כי בבה-מה חיים 81 איש בני מאה ומעלה, 3.58 בני מאה ומעלה לכל עשרת אלפים איש. מדובר בשיעור גבוה בהרבה מאשר בארבעת האזורים האחרים בעולם הידועים בתוחלת החיים הארוכה של תושביהם.
המחקרים קובעים כי הסיבות העיקריות לאריכות החיים של תושבי בה-מה הם הסביבה הטבעית הטובה, איכות המים והאוויר והתזונה – תושבי הכפר הבאים בימים ניזונים אך ורק ממוצרי מזון טבעיים ואקולוגיים בלא הורמונים, מרבים באכילת מזון מן הצומח וממעטים באכילת מזון מן החי. אחד המאפיינים המשותפים של זקני בה-מה הוא שהם לעולם אינם בררנים באוכל, ואוכלים כל מה שיש בבית. הם מתחתנים מאוחר ויולדים מאוחר, מנהלים אורח חיים מסודר, ויש להם אופי עליז. הם שומרים על לכידות, קשרי ידידות חמים ושכנות טובה. התושבים אוהבים לעבוד וחשים לא בנוח כשהם מחמיצים יום עבודה. לטָאן שְה-סוֹנְג, בן 104 מהכפר לָה-גָאו, ילדים ונכדים רבים שמטפלים בו והוא אינו צריך לדאוג למזון או לביגוד לעצמו, אבל מתעקש לטפס כל יום על ההר כדי לקושש זרדים לאש ולאסוף עשב לחזירים ולסוסים שלו. בבית הוא עושה ככל שכוחו מאפשר לו.
© China Radio International.CRI. All Rights Reserved. 16A Shijingshan Road, Beijing, China. 100040 |