רכבת עם סוסים במקום קטר

אחד מראשי המתנגדים להקמת מסילת הברזל בסין היה מלומד קונפוציאני בשם ליוּ סִי-הוֹנְג. בעברו ליו שימש כעוזר שגריר באנגליה ועם חזרתו לסין הוא הפך לפטריוט אמיתי. ליו קבע כי הרכבת איננה מתאימה לסין, מהסיבה שהיא באה בסתירה עם עקרונות התרבות המסורתית, ההיסטוריה והתנאים הייחודיים של המדינה. הוא הזהיר כי הקמת מערכת רכבות בסין תעמיד את עשרות אלפי הסווארים, הספנים והסבלים במדינה אל מול חרב האבטלה. ליו כל-כך דאג לרווחתם של כל אותם עובדים, והוא פחד שמכת האבטלה תפגע בהרמוניה החברתית ותוביל לאי-סדר ומהומות. לכן הוא ניצל כל הזדמנות להטיף כנגד הרכבת.

אך מנגד, היו כאלה שדווקא מאד תמכו ברעיון, כדוגמת לי הוֹנְג-גָ'אנְג, שרק לאחר מאמצים רבים הצליח לשכנע את הקיסר לא לפרק את המסילות שהקימו הזרים. בתחילה לי ניסה להסביר לקיסר שהמסילה תוכל לסייע בשינועם של משאבים כמו פחם לאזורים שונים במדינה, אך ללא הצלחה. לאחר ארבע שנים הוא ניסה שוב את מזלו. לי שבר את הראש בחיפוש אחר הפתרון לבעיה שהועלתה בעבר, לפיה הרכבת לא מתאימה לתנאים הייחודיים של סין. לאחר מאמצים רבים הוא העלה הצעה מוזרה ביותר- להשתמש בקרונות בלבד, ללא קטר, ובמקומו פשוט לקשור כמה סוסים וחמורים לקדמת הקרונות ואלה פשוט יגררו אותם באותו האופן בו הם גוררים כרכרה. למרבה הפלא, הרעיון האווילי דווקא התקבל בברכה, והקיסר סופסוף נתן את הסכמתו. כך השיקה סין את רכבת הנוסעים הראשונה שלה. המסילה היתה באורך של כ-40 ק"מ והיא חיברה בין העיר טאנגשאן במחוז הֶה-בֵּיי לבין הכפר סוּ'גֶה.היא תוכננה ונבנתה, כאמור, על ידי הסינים עצמם ללא התערבות מצדן של החברות הזרות. אך האם באמת אפשר לקרוא לה רכבת? מחזה סוריאליסטי של חבורת סוסים וחמורים זקנים מדדים באיטיות על הפסים, מנסים למשוך את הקרונות בעזרת החבלים שקשורים לגבם, כשמאחוריהם רצים אנשים עם סלים שאוספים את גלליהם של הבהמות שאיימו לקבור תחתם את פסי הברזל. כך זה נמשך מספר שנים.

^{רכבת סינית ראשונה מהעיר טאנגשאן לכפר סוּ'גֶה}

לבסוף, קיסרות צ'ינג החליטה להכניס את השימוש במנוע קיטור, והמוני בהמות המשא נותרו ללא עבודה. אך עם זאת, הרשויות הגבילו את משקל הקטר ל-100 טון בלבד (עוצמת קטר הקיטור נקבעת על פי גודלו), מכאן שמהירות הרכבת היתה לא יותר מ- 5 ק"מ לשעה. בהחלט רכבת יוצאת דופן, ייצור כלאיים שמשלב בתוכו תכונות מערביות וסיניות כאחד- אורכה זהה לזו של רכבת מערבית, אך היא נעה במהירותם של סוסים וחמורים סיניים. אחד מהביטויים הראשונים של הנטייה הסינית לאמץ אלמנטים ספציפיים בלבד מהתרבות המערבית ולשלבם עם אלמנטים סינים מסורתיים- אכן רכבת בגוון סיני ייחודי.

כמה שנים לאחר מכן, הכריזה חצר הקיסרות שהרכבת הותאמה לתנאים הייחודיים של סין. לי הוֹנְג-גָ'אנְג מונה ליושב הראש של "חברת הרכבות של סין" והחל בבניית פרויקט המסילה המחבר בין הערים טאנגשאן וטיינג'ינג. ההצלחה בשכנוע החצר הקיסרית מיוחסת לפקיד ליוּ מִינְג-ג'וּאָן, שהציג בפני הקיסר ניתוח מעמיק על נחיצותה של הרכבת בסין, תוך הדגשת התפקיד המשמעותי של הרכבת במישור ההגנה הלאומית . אם בעבר הקיסר ושריו הביעו התנגדות נחרצת שנבעה מהתפיסה שהרכבת משמשת ככלי בידי הזרים בניסיונם להשתלט על סין ולכבוש אותה, כעת הם הבינו עד כמה היא נחוצה להם במאבק נגדם. כתוצאה מכך, תוך שנים ספורות בלבד, סין כולה רושתה ברשת של מסילות ברזל ורכבות.