גם בין חברים יש עקרונות: סין נגד איראן גרעינית

משנת 2006 ועד היום, נוכח בעיית הגרעין האיראנית, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה אחת המזהירה את איראן ושלוש החלטות המטילות עליה סנקציות. סין הצביעה בעד כל אחת מארבע ההחלטות האלה ויישמה בקפידה את החלטות מועצות הביטחון המטילות סנקציות על איראן. מדובר בגישה אחראית לא רק כלפי הקהילה הבינלאומית, אלא גם כלפי איראן עצמה. במלים אחרות, עקרונית סין כלל אינה מתנגדת להטיל סנקציות על איראן אם המצב מחייב, אלא שהיא נוקטת בגישה מתונה יותר.

^{3 במארס 2009, שגריר סין באו"ם וואנג גואנג-יָה מצביע בעד הצעת ההחלטה. באותו, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם שהתכנסה בניו-יורק הצעת החלטה חדשה בנוגע לאיראן. ההחלטה מוסיפה ודורשת מאיראן לעצור את פעילות העשרת האורניום, וחוזרת ומדגישה כי יש לפעול לפתור את הבעייה בדרכי שלום באמצעות מו"מ דיפלומטי ומדיני. ההחלטה הביעה תמיכה בתפקיד שממלאת הסוכנות לאנרגיה אטומית והרחיבה את הסנקציות המוטלות על איראן}.

הואיל ותכנית הגרעין האיראנית אכן משפיעה על היציבות האזורית, היא מעוררת בהלה ודריכות במדינות אחדות ובהן מדינות ערב. מאז החלה איראן בתכנית הגרעין שלה, רכשו מדינות המפרץ נשק אמריקני בכמויות גדולות, והכפילו את כוח ההגנה שלהן בכמה מונים. עלינו להכיר בכך כי אם תכנית הגרעין האיראנית לא תיבלם ותיפסק, במזרח התיכון עלול להתחולל מירוץ חימוש גרעיני שיהיה קשה לעצרו.

בעיני המערב, דומה שממשלת סין מפגינה גישה הססנית כלפי הטלת סנקציות חדשות על איראן. לאמיתו של דבר, סין תמיד דבקה בשני עקרונות בסוגיית הגרעין האיראני: האחד – כיבוד מנגנוני השמירה על אי הפצת נשק הגרעיני. האחר – לסוגיית הגרעין האיראני יש למצוא פתרון מדיני ולהימנע מסנקציות מופרזות שאינן נחוצות.

הקהילה הבינלאומית סבורה כי בסוגיית הגרעין האיראני הכדור נמצא בידיים של סין, אך במציאות הכדור מעולם לא היה אצל סין. נוכח העובדה שאיראן היא מדינת המפתח העיקרית בסוגיית הגרעין האיראני, ברוב הזמן הכדור נמצא בידיים שלה עצמה, במיוחד עתה.

המשא ומתן בין איראן למדינות המערב בנוגע להחלפת החומרים הגרעיניים הוא ניסיון מדיני חיובי מאוד. יש זמן ומרחב לפתור את סוגיית הגרעין האיראני בדרכים דיפלומטיות, לכן סין מתעקשת על ההכרח לפצוא פתרון דיפלומטי, ואין שום פסול בעמדה זו.

לאמיתו של דבר, עלינו להבין כי שלבי הפתרון אינם מסתכמים אך ורק בפתרון מדיני, אלא מדובר גם בפתרון כלכלי. אולם אם פתרונות מדיניים וכלכליים הולמים לא יניבו תוצאות, ייתכן שדרכי הפתרון ישתנו, ויהפכו לפתרונות מדיניים וכלכליים עמוקים ומקיפים יותר, ואפילו יגיעו למתקפה צבאית.

כידידה של איראן זה עשרות שנים, עשתה סין ככל יכולתה כדי לשמור על קשריה עם איראן. סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, וכשאיראן הייתה נתונה לסנקציות מסחריות של המערב במשך עשרות שנים ברציפות, פיתוח שיתוף פעולה מסחרי עם סין תאם את האינטרסים שלה. שיתוף הפעולה בין איראן לסין כיום הוא לתועלת שני הצדדים, ושניהם מרוויחים ממנו. רק משום שסין רואה באיראן ידידה, היא יכולה לדרוש ממנה לנקוט גישה שתתקבל אצל הקהילה הבינלאומית, להתחשב בקולות הרווחים כיום בקהילה הבינלאומית ולא לנקוט צעדים נואשים.