המסע אל הכתבים הבודהיסטיים

הספר "המסע למערב" יצא לאור באמצע שושלת מינג במאה ה-16. מאז, הוא הופץ בסין וברחבי העולם. האיזכור הראשון של הספר מחוץ לסין הייתה הגרסה הקוראנית שיצאה לאור בסמוך ליציאת הספר בסין, אך הרומן הקוריאני התרכז בעיקר בהבאת הכתבים מהודו, ואינו תרגום של "המסע למערב". התרגום הפורמלי הראשון של "המסע למערב" מחוץ לסין הוא התרגום ליפנית, שהופיע באמצע המאה ה-18. הספר תורגם לשפות רבות: "מסעו של נזיר קדוש לעולם השמיים", "מסעו של נזיר בודהיסטי לעולם השמיים", "הקוף", "המלך הקוף", "מסע הרפתקאות של הקוף והחזרזיר" הם רק חלק מהשמות שניתנו לו. בעברית פורסמה מהדורה חלקית של הספר, בתרגום מאנגלית: "הטאו של קוף: מסעם של קוף, חזרזיר, בן-החול והחכם, אל מודעות הנפש וגאולתה", לצד מהדורה זו יצא גם ספר ילדים שתורגם מסינית: "קוף ודלעת הקסמים: אגדה סינית בציורים".

^{תמונה מאחת מסדרות הטלוויזיה, שעדיין משודרות בטלוויזיה הסינית}

בסין ובאזורים נרחבים באסיה, "המסע למערב" מוכר כמעט לכול. דמויות הרומן, כמו גם סיפורים נבחרים מתוכו: "מהומה בארמון השמיים", " שלושה קרבות עם שד עצם לבן", "הר הלהבות" שגורים בקרב הקהל הרחב. "המסע למערב", יחד עם "רומן שלוש הממלכות" "גדת המים", ו"חלום החדר האדום" נחשבים לארבעת הרומנים הסיניים הקלאסיים. הסופר הסיני המפורסם פנג מנג-לונג הכריז כי ארבעת הרומנים הם ספרים יוצאי דופן; אטינבורו, מומחה צרפתי לספרות השוואתית מודרנית קבע, שמי שלא קרא את "המסע למערב" משול למי שלא קרא את יצירותיהם של טולסטוי או של דוסטוייבסקי.

מאז שיצא לאור, עובד "המסע למערב" לאינספור אופרות, סרטים, סדרת טלוויזיה, אנימציה, קומיקס ועוד ברחבי העולם.

בקטע הבא, שנלקח מסרט האנימציה "המסע למערב" שיצא לאור בשנת 1964, מגיע הקוף סון וו-קונג אל ארמון השמיים. קיסר השמיים מחליט למנות את הקוף לאחד משריו, וכך למעשה להפטר ממנו.