קַאיְפִּינג ושלל גגותיה

מגדלי השמירה של קַאיְפּינג (Kaiping, בסינית: 开平碉楼) , אשר שוכנים בתחומי העיר קאיפינג שבמחוז גואנגדונג, הם דוגמא מיוחדת לארכיטקטורה בסין. מדובר במגדלים רבי קומות שנועדו לשמירה ולמגורים, ומשלבים ארכיטקטורה סינית ומערבית. על פי העדויות שנשמרו בידינו, מגדלי קאיפינג הופיעו לכל המאוחר כבר בשלהי שושלת מינג (המאה ה-16 לספירה). בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הפכו המגדלים לתופעה ארכיטקטונית ייחודית שמביאה לידי ביטוי את ההיסטוריה של המהגרים הסינים אל מעבר לים ואת המבנה החברתי והמורשת התרבותית שלהם. ב-28 ביוני 2007, הוכרזו מגדלי השמירה והכפרים של קאיפינג כאתר מורשת עולמית.

הקמת מגדלי השמירה קשורה קשר הדוק לסביבה הגיאוגרפית ולשמירת הסדר הציבורי בעבר. קאיפינג מצויה בעמק נמוך המרושת נחלים. בעבר מערכת ההשקיה לא תוחזקה כראוי, וכל אימת שהגיעו סופות וגשמים עזים, היה חשש מהצפות. נוסף על כך, תחום השיפוט כלל בזמנו ארבע נפות מרוחקות שגבלו זו בזו - סינְהְוֵוי, טאיְשאן, אֶנְפּינְג וסינסינג – האזור נודע כמעין "מערב פרוע", שבו הסדר החברתי מעורער. לכן, בראשית שושלת צ'ינג בנו הכפריים מגדלי שמירה, שהגנו מפני הצפות ושודדים. לאחר מלחמות האופיום, שלטון ממשלת צ'ינג התרופף, ומטעמי פרנסה נאלצו להגר בהמוניהם אל מעבר לים. בחלוף דור או אף כמה דורות של קשיים ומאבקים, החלו המהגרים להתבסס. בתקופת הרפובליקה הסינית המלחמות והאי-סדר רק החמירו, השודדים המקומיים התרכזו באזור קאיפינג, ושם ביצעו את פשעיהם.

ב-14 השנים הראשונות לרפובליקה הסינית, 1912-1926, נשדדו בתי הספר באזור 8 פעמים ונחטפו יותר ממאה מורים ותלמידים. באחד המקרים שאירע בדצמבר 1922, בזמן שכנופיית שודדים פשטה על בית הספר התיכון באזור צְ'ה-קאן שבקאיפינג, היא אותרה על ידי פנסי השמירה שבמגדל "כפר הנשר". התושבים חשו מיד למקום, תקפו את הכנופיה והצילו את מנהל בית הספר ו-17 תלמידים. המקרה זעזע את המחוז כולו, וכשהידיעה הגיעה אל הקהילות שמעבר לים, הופתעו המהגרים לגלות שמגדלי השמירה עומדים במתקפות שודדים. בעקבות זאת, הם חסכו פרוטה לפרוטה והשקיעו בבניית מגדלי שמירה במחוז הולדתם. במהלך השנים, כאשר שבו המהגרים למחוז הולדתם, הם בנו בזה אחר זה כל מיני מגדלי שמירה כדי לשמור על ביטחונם האישי של בני משפחותיהם ועל נכסיהם. כך הפכו המגדלים הנישאים למאפיין הבולט של קאיפינג. בתקופת השיא ניצבו יותר מ-3000 מגדלים, וכיום נשמרו 1833 מהם.

המאפיין הייחודי ביותר של מגדלי השמירה הוא אמנות הקישוט שעל הגגות שלהם. המהגרים הסינים שנפוצו ברחבי העולם הושפעו מסגנונות בנייה שונים, איש איש במדינתו, ותכננו ובנו את המגדלים תוך שילוב מסורת הבנייה הסינית. המגדלים נבדלים זה מזה בסגנונם – יש שבראשם גגות בסגנון סיני עתיק, יש הבנויים בצורה של גן המשלב סגנונות סיניים ומערביים וכן שלל סגנונות נוספים כגון: סגנון של וילות, סגנונות רומיים, מזרח תיכוניים, אמריקנים, אנגליים, סגנון של מבצרים גרמניים, של כנסיות ועוד. את המגדלים שנשמרו כיום אפשר למיין למגדלי בוץ, מגדלי לבנים אפורות ומגדלי בטון מזוין. קאיפינג מפורסמת בשילוב סגנונות בנייה מכל העולם, המשקפים את החדשנות והחלוציות של תרבות המהגרים הסינים. בהיסטוריה של הבנייה הכפרית בסין, ראויה קאיפינג להיקרא "פלא", ולכן יש הרואים בה מוזיאון לארכיטקטורה של העת החדשה.

מלבד שילוב סגנונות הבניה המערביים והסיניים המאפיין את קאיפינג, גם הריהוט בחדרים הוא עדות לשילוב בין סין למערב. מגדל מִינְגשְה, שבכפר דְזְה-לי, הוא המגדל השמור ביותר ובעל הריהוט המפואר ביותר. בקומה הראשונה תלוי צילום גדול של בעלי המגדל, פאנג רוּנוֶון, ושלוש נשותיו. בעליית הגג מוצג לוח זיכרון המוקדש לאבות משפחת פאנג. בחדרים, מלבד ריהוט אלגנטי ממחוזות גואנגדונג וגְוַאנְגְסִי, ניתן לראות מגוון מוצרים מיובאים כגון: אורלוגין גרמני, גרמופון, שעון שולחני אמריקאי, בשמים צרפתיים ומכונת תפירה .

מידע שימושי:

אוטובוסים ישירים יוצאים על הכביש המהיר מגואנג-ג'ואו אל קאיפינג העיר. מהעיר יוצאים אוטובוסים מקומיים אל הכפרים שבהם מצויים מגדלי השמירה. מומלץ במיוחד לבקר בכפרים צ'ה-ק'אן (Chikan, בסינית: 赤坎) וטאנג-קואו (Tangkou, בסינית: 塘口), אשר בהם ריכוז מגדלי השמירה המרשימים הגבוה ביותר. בשני הכפרים וכן בקאיפינג העיר אפשרויות לינה רבות.