בתוך השרידים נחשפו רבבות כלי אבן. חומרי הגלם הגיעו ככל הנראה מהסביבה הקרובה, ורוב הכלים הם כלים קטנים במגוון סוגים. רוב הכלים מהתקופה המוקדמת היו כלים גסים, וחלקם הארי כלי חציבה. בתקופה התיכונה כלי האבן קטנו, וכלים חדים התפתחו במהירות. בתקופה המאוחרת כלי האבן המשיכו לקטון עוד יותר, ומרצע אבן הוא הכלי המאפיין תקופה זו.
על פי הממצאים שהועלו בחפירות אפשר להוכיח כי קוף האדם של פקין התגורר באזור ג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין לפני 200-700 אלף שנה, וחי בעיקר מליקוט ומעט מציד. התקופה המוקדמת מתוארכת ללפני 400-700 אלף שנה, התקופה התיכונה ללפני 300-400 אלף שנה והתקופה המאוחרת ללפני 200-300 אלף שנה. "אדם פקין" נמנה על בני האנוש הפרימיטיביים שהם חולית הביניים שבין קופי האדם הקדומים לאדם הנבון (ההומו- סאפיינס). לתגלית זו ערך בעל חשיבות מרובה במחקר ביולוגי, היסטורי ואבולוציוני.
התגלית והמחקר של "אדם פקין" ותרבותו פתרה את הויכוח שנסב בחוגים המדעיים במשך יובל שנים כמעט מאז התגלה "אדם יאווה" במאה ה-19, סביב השאלה אם ההומו-ארקטוס הוא קוף או אדם. העובדות הוכיחו כי מבחינת צורת הגוף, אופי התרבות והארגון החברתי, בשחר ההיסטוריה של המין האנושי אכן היה שלב של הומו-ארקטוס. הוא היה צאצא של האוסטרולופיתקוס ואבי האדם הנבון שהופיע בתקופה מאוחרת יותר. ההומו-ארקטוס הוא חוליית ביניים חשובה בתהליך האבולוציה שבין הקוף לאדם. נכון לעכשיו, "אדם פקין" שנמצא בג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין הוא המודל לצורה הטיפוסית של ההומו-ארקטוס, והאתר בג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין הוא אחד האתרים עם הממצאים העשירים, השלמים, ובעלי הערך הרב ביותר של שרידי בני אנוש מאותה תקופה. על פי הקריטריונים לבחירה של אתרי מורשת תרבות עולמית, נכנסו בדצמבר 1987 שרידי אדם פקין שבג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין לרשימת אתרי המורשת העולמית. ועדת אונסק"ו כתבה ברישומיה: "עבודת המחקר המדעי על שרידי 'אדם פקין' שבג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין עדיין בעיצומה. עד כה, המדענים גילו שרידים לטיפוס "אדם פקין" של קוף האדם הסיני, אשר חי בתקופת הפליסטוקן האמצעי, ומגוון כלי יומיום. כן נתגלו שרידים של האדם החדש שניתן לתארך לשנים 11-18 אלף לפני הספירה. האתר בג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין הוא לא רק עדות היסטורית נדירה של החברה האנושית ביבשת אסיה בעבר הרחוק, אלא הוא גם עשוי לשפוך אור על תהליך האבולוציה של המין האנושי".
1 2
