האדם הקדמון הסיני, אדם פקין

מאת: CRI תרגום: קובי לוי עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג

שרידי "אדם פקין" נמצאים בהר לונגגוּ שבכפר ג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין, אשר ברובע פאנגשאן, 48 ק"מ מדרום-מערב לבייג'ין. מקום זה הוא נקודת המפגש בין הרים למישור: מדרום מזרח המישורים של צפון סין, ובצפון מערב אזור הררי. האזור ההררי הסמוך ל ג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין מורכב בעיקר מאבן גיר, ובהשפעה של בליית מים נוצרו שם מערות טבעיות רבות בגדלים שונים. אחת המערות אורכה כ-140 ממזרח למערב והיא מכונה "מערת קוף האדם". בשנת 1929, אחרי שהתגלו במערה לראשונה שרידי אדם קדמון, היא כונתה: "האתר הראשון של ג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין".

האתר בג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין הוא שריד חשוב מתקופת האבן הקדומה בצפון סין, והחלק הנודע ביותר בו הוא אותה מערה, הלא היא "שרידי אדם פקין". שרידים אלה התגלו לראשונה ב-1921 ע"י המדען השוודי אנדרסון, ומדענים רבים אחריו ערכו חפירות במקום. בשנת 1927, ערך המדען הקנדי דייוידסון חפירות רשמיות בג'וֹאוּקוֹאוּדְיֵין, והגדיר רשמית את שלוש שיני האדם שהוא מצא במקום "טיפוס פקין של קוף האדם הסיני". בשנת 1929 הארכיאולוג הסיני פֵּיי וֶונג'ונג, חשף מתוך החפירות את הגולגולת הראשונה של "אדם פקין" והכה בתדהמה את העולם.

במשך למעלה מ-80 שנה נערכו לפרקים חפירות באתר, ועבודת המחקר הארכיאולוגי עדיין בעיצומה. החפירות הגיעו עד לעומק של למעלה מ-40 מטרים, אך טרם נחשף אפילו מחצית מהמצטבר במערה. הסוגים הרבים והכמות הגדולה של מאובני קופי האדם, של כלי אבן ושל מאובני יונקים, וכן העושר הרב של ראיות המעידות על שימוש באש שנחשפו באתר, אינם בני השוואה עם אתרים אחרים של שרידים מאותה תקופה.

באתר נתגלו שרידים המעידים על שימוש באש, דבר אשר מקדים את ההיסטוריה של השימוש האנושי באש בכמה רבבות שנים. בתוך השרידים נתגלו 5 שכבות של אפר, 3 ערימות של שרידי אפר וכמות גדולה של עצמות שרופות. שכבת האפר העבה ביותר מגיעה עד ל-6 מטר. שרידים אלה מעידים כי "אדם פקין" לא זו בלבד שהבין כיצד להשתמש באש, אלא גם ידע לאחסן חומרי בעירה.