הלשון המוזיקלית ומבנה הלחן של שיר הרועים הקלאסי "הערבות האינסופיות" מתומצתים וצלולים. השיר כולו מורכב משתי מלודיות בלבד היוצרות תקבולת ניגודית. אך בשל עזות הרגשות המובעת בו, הוא מגבש רעיון אמנותי – איחוד מושלם של הטבע והאדם – וכך מעביר למאזינים יופייה האינסופי וחסר המעצורים של העוצמה הגברית. שיר המשתה העתיק "60 דברים יפים" מצליח בבית אחד בלבד, אשר כתוב בפשטות ובטוהר, לספר על 60 דברים יפים: על הערבות, אביב הנעורים, הצאן, הבקר והסוסים, על הציפורים הנודדות, הברבורים ואווזי הבר, על אור שמש וענני הנוצה, הירח הבוהק ושלל הכוכבים שבשמים, על נוף ההרים ומרחבי האגמים, מרבדי הפרחים ומי הנהרות הצלולים, על כלי המיתר והשירה הצלולה, על אהבת הורים וקרבת אחים, על חינוך על ברכיהם של מבוגרים ועל שלום תחת השמים. הקסם האמנותי הייחודי של סיטואציות אלה כשהן נמזגות זו בזו, תואמות את הטבע ומביאות לידי הרמוניה בינו לבין האדם, מבליט ביתר שאת את הערך האסתטי הגבוה של שירי העם המונגוליים. במיוחד האמור לימינו, כאשר המין האנושי מצוי בתקופת תיעוש, והסביבה הטבעית והאקולוגית נמצאת בסכנה חריפה.
האהבה היא אחת מאבני היסוד של שירי הסלסולים. מבחינה מסוימת, קיום העולם האנושי, ובמיוחד עולם היצירה, תלוי בקיום האהבה. אולם מכיוון שכל עם שונה בהלכותיו, בדתו ובסביבת המחיה שלו, מטבע הדברים גם הדרך שבה הוא מביע אהבה שונה. משחר ההיסטוריה חיו המונגולים בשטחים נרחבים ודלילי אוכלוסיה, וניהלו דרך חיים ייחודית של מרעה ונדודים, מה שיצר אצלם תפיסה משלהם לגבי מושג האהבה ואופן הבעתה. שירי הסלסולים נוצרו והתפתחו אפוא תחת השפעת הכוח המניע של האהבה הזאת. לפיכך, שירי עם אלה ממחישים עם כל צליל וצליל את אופייה ומשמעותה של האהבה הזאת.
1 2
