המשלחת הישראלית מבקרת בשנחאי

במסעה אחר העבר היהודי של שנחאי, הגיעה ב-26 באוגוסט המשלחת הישראלית לביקור בעיר.

לאחר מלחמת האופיום הראשונה (1839-1842) בה הובסה סין, כפתה האימפריה הבריטית על שושלת צ'ינג לחתום על הסכם נאנג'ינג. ההסכם סיפח את הונג-קונג לבריטניה, נתן לה בעלות על חמש ערי נמל במדינה, בהם גם נמל שנחאי, וכן אפשר לה לעסוק במסחר במדינה. בכך הגיעה לקיצה תקופה ארוכה בה הייתה סין סגורה ומסוגרת בפני המערב.

^{חברי המשלחת במהלך ביקורם במרכז לחקר מדעי היהדות}

בשל אירועים היסטוריים אלו נוצרו הזדמנויות עסקיות ומסחריות רבות, אשר משכו יהודים שחיו תחת שלטון האימפריה העותומאנית בבגדאד והאימפריה הבריטית בהודו להגר לסין. במקביל, מדיניות אנטישמית של הרשויות בבגדאד החל משנת 1821 הביאה להגירתם של יהודים מזרחה.

מבין המשפחות הנודעות ביותר שמקורן בעיראק, הרי שהמפורסמת ביותר מבניהן הייתה משפחת ששון, שנודעה לימים כ"רוטשילד של המזרח". סיפורה שלה כרוך עמוקות בסיפור צמיחתה של הקהילה היהודית בשנחאי. חברי המשלחת ביקרו בבניין רב קומות המתנשא לגובה של 77 מטרים ונבנה על ידי משפחת ששון בשנת 1927.

^{ד"ר פאן גואנג במהלך הראיון לכתבת הרדיו הבינלאומי של סין}

בנוסף, ערכו חברי המשלחת ביקור במרכז לחקר מדעי היהדות באקדמיה למדעי החברה בעיר. לדברי ראש המרכז, הד"ר פאן גואנג: "על העם הסיני להודות ליהודים רבים שהגיעו לסין. לא רק שיהודים אלו השתתפו במהפכת סינהאי, היו אף רבים שלקחו חלק במאבק כנגד הפלישה היפנית. בואם של היהודים לסין תרם רבות לפיתוחה הכלכלי והתרבותי של סין ושנחאי. כך למשל אהרון חרדון מימן את בנייתה של דרך נאנג'ינג בעיר, והבניינים הגבוהים הראשונים בעיר נבנו על ידי יהודים. בתחום המוזיקה והרפואה חבה סין גם היא ליהודים. תלמידים של פרויד שהגיעו מאוסטריה לשנחאי תרמו רבות לתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה במדינה והעמידו תלמידים הרבה. בואם של היהודים לסין תרם רבות לפיתוחה הכלכלי והתרבותי של סין."