יומן מסע- הימים הראשונים

מאת: אביבה אורן

כבר בנמל התעופה נתב"ג אחזה בנו התרגשות גדולה ומיוחדת ושונה מכל הנסיעות הקודמות שלנו לחו"ל. נסיעה זו היא מיוחדת ובעלת משמעות גדולה מאד עבורנו ועבורי בפרט. ברגע בו עליתי למטוס לבייג'ין החל מסעי לעבר הרחוק להכרת אדם אהוב ששמעתי עליו רבות אך לא זכיתי להכירו – את אבי בוריס זץ ז"ל.

אבי נפטר כשהייתי בת 3, אבל שמעתי אודותיו ממשפחתי ומהרבה אנשים שהכירו אותו בשנחאי והוקירו אותו על תרומתו הרבה לספורט בסין ולחלקם של יהודי סין בתרבות ובספורט של המדינה בה נולדו וגדלו, כמו גם להיותו מקור לגאווה של יהודי סין .

^{חברי המשלחת בביקורם באגודת סין לידידות עם מדינות זרות} 

אבי נולד בסין בשנת 1916 וחי בה עד 1949, קרי 33 שנים. בישראל חי 6 שנים בלבד עד מותו בטרם עת בגיל 39.

במשך כל הנסיעה היה קשה לי להירדם מהמחשבות ברבות שרצו במוחי כאשר המחשבה וההרגשה החזקה ביותר היא שבעזרת ובזכות CRI אני אצליח להכיר את אבי.

בכניסה לבניין קבלו את פנינו שאר עובדי המחלקה לעברית. הגענו לחדר קבלת פנים יפיפייה ונערכה לנו קבלת פנים לבבית לפי כל תקנון הטקס. על אף הרשמיות הורעפנו בחיוכים ובגילויי ידידות. דברי סגן מנהל הרדיו היו מרגשים וכנים וחשתי רצון עז לחבק ולאמץ אל לבי את כל הנוכחים במקום. הגענו למלון להתרעננות קצרה של חצי שעה ומשם לארוחת ערב מעולה כמיטב המטבח הסיני. נהנינו מאד מהחברה ומכל ביס שנתנו.

^{סגן עורך הרדיו הבינלאומי של סין, מה ווי-גונג, מעניק לאביבה אורן שי סמלי}