ממראות שנחאי: דוד לודוויג בלוך

מאת: CRI (בסיוע בטאון איגוד יוצאי סין בישראל) תרגום: עמית אלעזר

דוד לודוויג בלוך נולד ב-1910 בגרמניה למשפחה יהודית. מספר שבועות לאחר הלידה נפטרה אמו, ואילו אביו הלך לעולמו שנה מאוחר יותר וקרובי דאגו לגידולו. בגיל צעיר איבד את שמיעתו והחל לפקוד בית ספר לחירשים בעיר יֵנה.

בלוך החל ללמוד ציור על חרסינה בשנת 1925 והועסק בתחום עד 1934. באותה שנה החל ללמוד באקדמיה העירונית לציור במינכן. בשל היותו יהודי גורש מהאקדמיה. במהלך ליל הבדולח (1938) נעצר וגורש למחנה הריכוז דכאו למשך 4 שבועות. בעזרת קרוב משפחה שהתגורר באותה תקופה בארה"ב הצליח להשתחרר מהמחנה ולנסוע באפריל 1940 לשנחאי, שם שהה במהלך 9 השנים הבאות.

 
^{בלוך ואשתו במהלך שהותם בשנחאי}

בשנחאי הכיר בלוך חירשים נוספים, ועל אף ששפת הסימנים הגרמנית והסינית שונות אחת מהשנייה, רכש לו חברים רבים. בשנת 1941 הכיר את אשתו לעתיד, לילי צ'נג די-סיו, שגם הייתה חירשת, והם נישאו 5 שנים מאוחר יותר.

^{בלוך מצייר באחד מרחובות שנחאי}

בשנחאי גילה בלוך את עולם גילוף העץ, וביצירותיו המחיש את חיי היומיום של שנחאי. בלוך היה חבר באקדמיה לאמנות של שנחאי והציג את עבודותיו בתערוכות שונות. על אף תנאי החיים הקשים בעיר באותם הזמנים, הוא יצר יותר מ-3,000 עבודות גילוף בעץ, שהם כעדות לאהבתו וחיבתו לסביבה הסינית ולחיי היומיום של המעמדות הנמוכים באותם הימים, כמו נושאי הריקשות והקבצנים.

^{"גשר בסין", יצירתו של דוד בלוך, 1946}

ב-1949 עברה המשפחה לניו-יורק ונולדו להם שני ילדים. בארה"ב המשיך בעבודתו האמנותית וערך שמונה תערוכות. לאחר ביקורו בגרמניה ב-1976, ארבעים שנה לאחר שברח מהמדינה, החל לבטא ביצירותיו את חוויותיו במחנה הריכוז.

  
^{שניים מאיוריו של בלוך}

בניו-יורק עבד במשך כ-26 שנים כמעצב גראפי, בשנת 1997 פרסם את הספר "גילופי העץ של דוד בלוך: שנחאי 1940-1949", ובו תמונות של 300 גילופי עץ המתארים את חיי הרחוב בשנחאי הישנה. כמו כן, במהלך שהותו בארה"ב פרסם אלבום ובו 60 תמונות של גילופי ריקשות פרי ידו. יצירותיו משלבות תכנים סיניים מקומיים המובעים דרך סגנונו האמנותי הייחודי.

^{יצירה העוסקת בזכרונותיו ממחנה הריכוז "דכאו"}

בלוך נפטר בניו יורק במהלך יום הכיפורים בגיל 97.