CRI Online
 

תיבת הנוח של יהודי שנחאי

GMT+08:00 || 2012-06-15 10:45:18        
מאת: CRI תרגום: תרצה ערב

בשעה שהנאצים אחוזי הטירוף טבחו ביהודים בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, בעלי מצפון רבים קמו ועשו מעשה למען הפליטים היהודים. אולם מדינות לא מעטות, ובכללן כמעט כל המדינות המפותחות באירופה ובאמריקה, נעלו את שעריהן בפני הפליטים שנזקקו נואשות לעזרה. במבט לאחור אנו יכולים להתגאות בכך שבמלחמת האור בחושך בחר העם הסיני לעשות את המעשה הנכון. הסינים שהיו מודעים למצב היהודים השקיעו כל מאמץ לסייע לפליטים היהודים; בשעה ש"העולם התרבותי" דחק את היהודים אל מחוץ לשעריו, הייתה שנחאי שבסין העיר היחידה בעולם שפתחה את שעריה לרווחה. בשנים 1933-1941 שנחאי קלטה יותר מ-30 אלף פליטים יהודים מגרמניה ומשטחי הכיבוש הנאציים. מלבד אלפים ספורים שהיגרו משנחאי למדינות אחרות, עד תחילת המערכה באוקיינוס השקט בדצמבר 1941 נשארו להתגורר בשנחאי כ-25 אלף יהודים שראו בה מולדת זמנית. מספר זה עולה על סך הפליטים היהודים שנקלטו באותה תקופה בקנדה, אוסטרליה, הודו, דרום אפריקה וניו זילנד גם יחד.


אולם במקלט לפליטים המיועד ל-200 איש. 

הנאצים ועוזריהם לא הסתפקו בהשמדת 6 מיליון יהודים באירופה, אלא איימו גם על קיום היהודים מחוץ לאירופה ובכלל זאת גם על הקהילה היהודית בסין. ביולי 1942, שמונה חודשים לאחר שפרצה המלחמה באוקיינוס השקט, הגיע לשנחאי נציג הגסטאפו הבכיר ביפן, קולונל יוזף מסינגר, והציג בפני הרשויות היפניות את "הפתרון הסופי של שנחאי" להשמדת היהודים. אף על פי שבשל מחלוקות בין יפן לגרמניה וסיבות סבוכות נוספות לא יצאה התכנית אל הפועל, הקים השלטון היפני גטו לפליטים חסרי מדינה והעביר לשם בכפייה את כל הפליטים היהודים מאירופה. טירוף גדול עוד יותר אחז בגרמניה הנאצית שהפעילה לחץ בלתי פוסק ובשלטון היפני שעמד לפני תבוסה, וזה העמיד שוב ושוב את הפליטים היהודים ואת הקהילה היהודית כולה תחת סכנה. אולם בזכות רוח הלחימה של היהודים ותמיכת העם הסיני והקהילות היהודיות בעולם, ניצלו הפליטים מהשמדה ושרדו את המלחמה.


פליטים שהגיעו זה עתה לשנחאי מקבלים ארוחה

באחת התקופות הקשות בתולדות האנושות, מלחמת העולם השנייה, חלקו הפליטים היהודים מאירופה והאוכלוסייה הסינית רגעי עצב ושמחה, סבלו יחד, וקשרו ביניהם ידידות עמוקה. הפליטים, שהיו בהם אנשי תרבות ומומחים טכניים מקצועיים, הביאו לסין את המדע והטכנולוגיה המתקדמים ואת התרבות היהודית מאירופה. כך נחרט לו פרק בלתי נשכח בתולדות היחסים בין היהודים לסינים. כיום, הפכה שנחאי למילה נרדפת ל"הצלה" ו"מקלט" בשיח ההיסטורי על השואה.

כאשר הגיע ד"ר אירווין גרינברג אל בית הכנת אוהל משה ברובע הונג-קואו ב-3 במאי 2005 היה כבר 5 לפנות ערב. הכיפה הנקייה שעל ראשו משכה תשומת הלב לא מעטה.

"יהודי" לחשו מסביב. לובשי הפיג'אמות, גברים ונשים בגיל העמידה, הסתכלו בו בעניין רב.

זקן לבוש ווסט התהלך ברחוב ונהנה מהקרירות בצל, לפתע בירך את גרינברג לשלום בגרמנית. משיחה עמו הבין גרינברג כי ב-1941 פתחו כאן יהודים מספרה, ובן שיחו התלמד אצלם. משם הוא יודע גרמנית.


ב-18 בפברואר 1943 הכריז השלטון היפני על הקמת "אזור נפרד לפליטים חסרי מדינה" והורה לכל היהודים שהגיעו מאירופה החל ב-1937 לעבור לשם בתוך חודש. בתמונה: עוברים לגטו הונג-קואו

בשנת 1941 חיו בשכונה זו קרוב ל-20 אלף יהודים. גרינברג, יו"ר המרכז היהודי-לאומי ללימוד ומנהיגות (CLAL) , הגיע לשנחאי כדי להתחקות על עקבותיהם של היהודים שחיו במקום. סיקרן אותו לראות כיצד יהודים אירופאים כמוהו, עם עיניים כחולות ועור בהיר, מילאו את דלייהם בבאר העיר והדליקו פחמים לבישול. אבל כל שארווין יכול לראות כעת הוא את אוהל משה וקבוצת סקרנים.

    
בית הכנסת אוהל משה וואנג פה-ליאנג, בתערוכה"יהודים בשנחאי" שבבית הכנסת

כיום אוהל משה מתפקד כהיכל זכרון לפליטים היהודים. מדריך זקן העובד במקום ריתק את גרינברג בדבריו. שמו וואנג פה-ליאנג, בן 85, והוא ראה במו עיניו כיצד הפך בית הכנסת למקלט וכיצד התפללו בו הפליטים – מקום זה החזיק את הפליטים בחיים. "בזמנים ההם העולם כולו נסגר בפניהם. שנחאי לבדה קלטה יותר מ-40 אלף פליטים. הרבה יותר מהמדינות האחרות שקלטו יהודים באותה תקופה". אומר ואנג.

על פי הנתונים של מכון המחקר ללימודי יהדות בהיי-לונג-ג'יאנג, קלט המחוז בין השנים 1933 עד 1941 יותר מ-30 אלף יהודים אירופאים.

אם כוללים גם את היהודים שהמשיכו משנחאי למדינות אחרות, עד המתקפה על פרל הארבור עברו בשנחאי כ-2.5 מיליון יהודים.

עוד בנושא
תגובות