בין חקר היהדות, דיפלומטיה ומסחר

פרופ' צֶ'ן יִי-יִי, מרצה לעברית וראש המכון ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת פקין העניק ראיון לאתר העברי של הרדיו הבינלאומי של סין לרגל לרגל 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

כאשר למד בשנה השלישית ללימודיו באוניברסיטה קורס בתרגום, הוא בחר בעידוד מוריו, להתחיל בתרגום ספרו של א.ב יהושע, "שלושה ימים וילד". באותה תקופה טרם הייתה קיימת רשת האינטרנט וכן לא היה קיים תרגום לאנגלית של הספר. מלאכת התרגום נעשתה אך ורק תוך הסתמכות על המקור העברי. לאחר 6 חודשי עבודה, עם תמיכתה הכספית של שגרירות ישראל, הובא הספר לדפוס. עם פרסומו הוא זכה לביקורות משבחות מצד מתורגמנים ישראליים. כך החלה דרכו של פרופ' צ'ן בדיאלוג הבין-תרבותי של ישראל וסין.

לאחר סיום לימודיו הגיע לארה"ב והחל לעסוק בחקר התנ"ך. לאחר תקופה של 6 שנים בה עמל על סוגיות פילולוגיות, פרסם את מחקרו על הניב הצפוני של העברית המקראית וזכה לתואר דוקטור.

לאחר שסיים את לימודיו, שם פעמיו לעמק הסיליקון שבארה"ב, שם עבד בתחום המחשבים. תקופה זאת סייעה לו להבין את ייחודיותה של התרבות היהודית, ולהצבת בסיס מעשי איתן למחקרו האקדמי. הוא סובר כי חקר היהדות הוא תחום אינטרדיספלינארי, הכולל בתוכו גם היי-טק, יצירתיות ותקשורת. להבנתו, אם מבקשים להבין בצורה מקיפה את התרבות היהודית, יש להתבונן בה תחילה תוך בחינת ההיבט הכלכלי.

הבנתו של ההיסטוריה הקדומה של העם היהודי, סייעה לו להבין את הזירה המודרנית במזרח התיכון. עם פיתוחה הכלכלי של סין ועליית קרנה בזירה הבינלאומית, החל פרופ' צ'ן לשקול לערוך שינויים בתחום מחקרו. מחקר דת עתיקה - לאסטרטגיה בינלאומית, יחסי חוץ ומסחר.

במפגשים רבים עם דיפלומטיים ממדינות הליגה הערבית, הוא שם לב שמכיוון שהם לא מבינים מספיק את יחסי ישראל-סין, בבואם לקבל החלטות הקשורות לסין, נוצרות אי-הבנות רבות. "אני סובר שאם מדינות הליגה הערבית יתבוננו בישראל דרך זווית הראייה הסינית, הם יזכו לראות את ישראל באור חדש ושונה". פרופ' צ'ן מקווה גם לפעול בתחום הדיפלומטי, ולייסד קרנות של סין והליגה הערבית, תוך עזרתה הכספית של ישראל, לצורך בניית תשתיות לפלסטינים, צמצום שיעור האבטלה והגברת היציבות באזור.

פרופ' צ'ן מביע אופטימיות רבה לגבי עתיד היחסים בין ישראל לסין. הוא סובר כי הצבא הישראלי וכן האינטליגנציה במדינה בעלי יצירתיות רבה התורמת לפיתוחם של פטנטים רבים. לעומת זאת, יצירתיות היא אחת הנקודות החלשות של הכלכלה הסינית. שוקיה של סין מספקים גם הם מרחב גדול לתעשייה הישראלית ושני הצדדים יכולים לשתף פעולה בתחומים רבים. 

לצפייה בברכתו של פרופ' צ'ן לרגל שנת ה-20 לכינון היחסים: