CRI Online
 

בין מזרח למערב

GMT+08:00 || 2012-01-24 10:41:44        
מאת: CRI תרגום: עמית אלעזר

לייבי אימס עזב את גרמניה לפולין בשנת 1939. בשנה זאת גם הגיע לשנחאי, בהיותו בן 43, ביחד עם פליטים יהודים נוספים מאירופה. בשלהי שנות ה-40 של המאה שעברה הוא נשא לאישה את סיָה גוּי-יִנְג, ממחוז ג'יאנגסו, שהועסקה על ידו קודם לכן בעבודות משק בית. לייבי אימס החל לעסוק במסחר ופתח מאפייה. עם חלוף הזמן, מצבה הכלכלי של המשפחה השתפר פלאים והם החזיקו ב-12 עסקים, בהם גם שתי מאפיות, 3 חנויות יין וחנות שטיחים.

שרה אימס נולדה בשנת 1950, שנה לאחר הקמתה של סין החדשה, ברובע הונג-קואו שבשנחאי. בשנת 1956 החל אביה לעבוד בעבור איגוד היהודים בעיר, והמשפחה עברה להתגורר בקומה השלישית של מבנה האיגוד. שנות ילדותה של שרה עברו עליה באושר. כילדה שגדלה בסין של אותן השנים, היא זכתה לקבל חינוך קומוניסטי, קראה את כתביו של מאו דזה-דונג ושמעה סיפורים על פעולותיו אמיצות הלב של צבא השחרור המהפכני.



לייבי אימס ובתו שרה

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עזבו יהודים רבים את סין ועלו לישראל או היגרו למדינות אחרות. גם אביה של שרה שקל לעזוב את סין וערך את ההכנות הדרושות, אך אשתו סירבה לעזוב את שנחאי והמשפחה המשיכה להתגורר בשנחאי. בחודש אפריל 1962 הלך לעולמו לייבי אימס והוא בן 66 שנה. בתו, שרה, הייתה אז רק בת 12.

בזמן מהפכת התרבות (1976-1966), בה שרתה סין במערבולת של תוהו ובוהו פוליטי שנמשך 10 שנים, סולקה המשפחה מביתם. במקביל, מסמכים יקרי ערך שנשמרו בביתם הועלו באש. מכיוון שהלימודים במדינה הופסקו באותה תקופה, לא יכלה היא להמשיך בלימודיה. בגיל 21 היא החלה לעבוד באחד ממפעלי הנחושת בעיר כפועלת מן המניין. אך תלאותיה לא תמו בכך. מכתב שקיבלה ממדינת ישראל המאשר את עלייתה, הביא לטפילת אשמת שווא עליה כי היא "סוכנת זרה" ולישיבתה מאחורי סורג ובריח במשך 3 שנים על לא עוול בכפה. לאחר סיום "מהפכת התרבות" היא שוחררה מהכלא ושבה לעבוד במפעל.


שרה אימס בצעירותה  

בשנת 1985 נתנה המשטרה המקומית לאימס אישור מיוחד לצאת מהמדינה. אך באותו הזמן, היו לה כבר שני בנים ובת. מכיוון שבאותם זמנים טרם כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות, היה עליה להגיע קודם ליפן. אך מכיוון שילדיה נשארו מאחורה בסין, היא העדיפה לשוב לשנחאי.

לאחר כינונם של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין, הגיעה אימס לישראל בשנת 1992 והתקבלה בחום רב על ידי ראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין ז"ל. היא הייתה הצאצאית האחרונה ליהודים שעלתה לישראל לאחר פתיחתה של סין למערב באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה.

לאחר בואה לישראל, הרגישה אימס זרה במדינה. לא היו לה קרובי משפחה או חברים והיא לא שלטה בשפה העברית. בשנתה השנייה בישראל, היא החלה למכור אגרולים שהכינה בעצמה, בהתאם למה שזכרה משנחאי, על אף שקודם לכן מעולם לא עסקה בכך.


שרה אימס במפגש עם רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט

בישראל למדה, תוך השקעת מאמצים רבים, עברית ואנגלית. אימס הרבתה לעזור לסינים שחיו או עבדו בישראל. כאשר שמעה שמישהו מהם זקוק לעזרה, היא שמחה להושיט יד לעזרה. בשל סיועה הרב, היא זכתה להערכתם של שגרירות סין בישראל והרשויות הסיניות. לאחר שהתיישבה בישראל, היא שינתה את מקום מגוריה כמה וכמה פעמים.

בשנת 2002 שכרה את שירותיה חברת יהלומים ישראלית, והיא הייתה לנציגת החברה בשנחאי. לאחר 10 שנים שעזבה את שנחאי, היא שבה אליה בשנית. במקביל לעבודתה, היא מתנדבת בבית החולים פודונג שבשנחאי שלוש פעמים בשבוע, עוזרת בפתרון בעיות המתעוררות ושמחה לשוחח עם החולים ולעודדם.

עוד בנושא
תגובות