תקרית גשר מרקו פולו – 4 ביולי 1937

לצפייה בסרטון:

https://youtu.be/MzqdrE8wo_w

תקרית גשר מרקו פולו נערכה על ידי הכוחות האימפריאליסטים של יפן ב-7 ביולי 1937. הצבא הסיני גילה התנגדות אמיצה בתקרית זאת שסימלה את תחילת מלחמת ההתנגדות לפלישה היפנית.

גשר לו-גואו, הידוע גם בשם "גשר מרקו פולו", נמצא בדרום-מערב בייג'ין. לפני התקרית, פריסת הכוחות היפנים בבייג'ין ובטיינג'ין הייתה כדלהלן: יחידת גואן-דונג הייתה ברה-חה, וכן באזור המזרחי של מחוז צ'ה-חה-אר שבצפון.

כמו כן, 40 אלף חיילים יפנים שלטו על החלק הצפון-מערבי של המחוז. בנוסף, 5,000 חיילים יפנים נוספים צעדו לאורך מסילת הרכבת מבייג'ין לשאן-חאי-גואן. בצד הסיני, גדוד 29 עם מספר כולל של 10 אלף חיילים הוצב במחוזות חביי וצ'ה-חה-אר וכן בערים בייג'ין וטיינג'ין.

מתוך מטרה לשחזר את תקרית ה-18 בספטמבר, יזם הצבא היפני מספר תרגילים צבאיים לאורך פרבריה הצפוניים של מצודת וואנפינג, אותה הציב מטרה לכיבוש. לאחר התגרות זאת, החל הצבא הסיני בהכנות לקרב.

בשעות בין הערביים של ה-7 ביולי 1937, חיל רגלים יפני חמוש צעד לעבר חיל המצב הסיני בקרבת גשר מרקו פולו, שם ביצע תרגיל צבאי שנועד להתגרות בכוחות הסיניים. בשעה 22:40 בערב, הציג הצבא היפני טענה שקרית, לפיה אחד החיילים נעדר במהלך התרגיל, ודרש רשות להיכנס לוואנפינג כדי לחפש את החייל הנעדר.

הדרישה סורבה על ידי גדוד 219 של בריגדה 110 תחת פיקודה של חטיבה 37 בצבא הסיני. בסביבות חצות, בכיר יפני בבייג'ין התקשר לרשויות מחוזות חביי וצ'ה-חה-אר, בדרישה לאפשר לכוחות היפנים להיכנס לוואנפינג. הדרישה נדחתה על ידי הסינים.

מאוחר יותר, הוא התקשר שוב לרשויות הסיניות, ואיים עליהם כי אם לא תובטח כניסת הכוחות היפנים, יפעילו היפנים כוח צבאי ויטילו מצור על העיר. כדי למנוע את הסלמת המצב, הסכימו הסינים לקיים משא ומתן ולפתוח בחקירה.

במהלך זמן זה, גילו היפנים שהחייל הנעדר חזר. עם זאת, הם דרשו מהצבא הסיני שהוצב בוואנפינג לסגת אל מחוץ לשער המערבי של העיר. הצד הסיני סירב לדבר. ב-5 לפנות בוקר ב-8 ביולי, הפציץ בהפתעה הצבא היפני את וואנפינג. הצבא הסיני השיב מלחמה, ובכך החלה למעשה מלחמת ההתנגדות הסינית לפלישה היפנית.

תקרית גשר מרקו פולו לא הייתה רק תקרית או התנגשות מקומית, אלא פעולה מתכוננת על ידי יפן, והתפתחות בלתי נמנעת לאור מדיניות ההתפשטות הטריטוריאלית בה החזיקה.

בשביל הכוחות היפנים הפשיסטים, כיבוש סין היה מטרה כמו גם צעד חשוב בדרך לכיבוש העולם. באותו הזמן, גרמניה, יפן ואיטליה חברו בברית מדינות הציר, ובכך הפכו את המאבק בין הכוחות הפשיסטים ושאר העולם לזירת הקרב העיקרית.

במצב זה, פלישתה רחבת ההיקף של יפן לסין לא הייתה רק עימות בין שתי מדינות, אלא התחלתה של מלחמת העולם השנייה. כאשר עצם קיומה של האומה הסינית עמד בסכנה, המפלגה הלאומית והמפלגה הקומוניסטית התגברו על חילוקי הדעות ופעלו יחדיו במאבק המשותף.