אדולף יוֹפֶה – השגריר היהודי של בריה"מ בסין

מאת: CRI תרגום: עמית אלעזר ופאן סיאו

אדולף יוֹפֶה (1883-1927) היה מהפכן רוסי ודיפלומט סובייטי. הוא נולד בחצי האי קרים למשפחה יהודית והשתתף בפעילויות פוליטיות כבר בתקופת בית הספר.

בשנת 1903 הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית והחל לקחת חלק בפעילות המהפכנית ברחבי רוסיה. עם זאת, ב-1906 הוא נאלץ לצאת לגלות בברלין. משנת 1908 החל להתבסס בווינה וביחד עם לאון טרוצקי עסקו בהוצאתו לאור של עיתון "פרבדה". בריתו זאת עם טרוצקי, יש לציין, נמשכה עם סוף ימיו. לאחר שיבתו לתחומי האימפריה הרוסית בשנת 1912, הוא נעצר ל-10 חודשים והוגלה לסיביר.

^{טרוצקי (משמאל) ויופה}

לאחר מהפכת פברואר (1917) חזר יופה לפטרוגרד והצטרף לקבוצה בהנהגת לאון טרוצקי. כאשר בחודש מאי באותה השנה הציע לנין לקבוצה זאת להצטרף לבולשביקים, תמכו ברעיון יופה וטרוצקי. יופה עצמו נבחר לעיריית פטרוגרד והיה ראש סיעת הבולשביקים בעירייה. לאחר הפיכה שלטונית, יופה נשלח לעבוד במשרד החוץ בתפקיד סגן שר החוץ.

בשנת 1922 מונה יופה לשגריר בריה"מ בסין. הוא יצר קשר עם סון יאט-סן, מנהיג המפלגה הלאומית (גואו-מין-דאנג), והציע לו לחדש את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

בינואר 1923 פורסמה הצהרה משותפת לסון יאט-סן ויופה, בה הביעו הצדדים נכונות להשקיע מאמצים באיחודה של סין. זוהי ההצהרה המשותפת הראשונה בין סין ובריה"מ שהתבססה על רוח של שוויון ועזרה הדדית וכן ביטאה את יחסי הידידות בין המפלגה הלאומית לבריה"מ. בנוסף, הייתה זאת גם הפעם הראשונה בה חשף סון בפומבי את כוונתו לכונן יחסים עם בריה"מ. הצהרה זאת הניחה גם את היוסדות ליוזמתו של סון לשיתוף פעולה בין המפלגה הלאומית למפלגה הקומוניסטית הסינית בין השנים 1924 ל-1927.

יופה המשיך לתמוך בטרוצקי במהלך שנות ה-20, וצידד ב"אופוזיציה השמאלית" (קבוצה שהתנגדה למחנהו של סטלין). בסוף שנת 1927 הוא היה חולה קשות והתקשה לקום מן המטה. לאחר סירוב ההנהגה הסטליניסטית לשלוח אותו לטיפול רפואי מחוץ לגבולות המדינה, החליט לשלוח יד בנפשו.