פניה החדשים של המפלגה הקומוניסטית הסינית

לקראת 90 שנה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית יצא כתבנו לבדוק מי הם האנשים המצטרפים כיום למפלגה, מה הם מניעיהם וכיצד הם תופסים את המפלגה בזמן זה?

בסין של היום, אין קשר חזק במיוחד בין חברות במפלגה לבין היכרות עם הכתבים המכוננים של המרקסיזם ושל המאואיזם, על אף שלמאו ולמרקס יש עדיין אוהדים. כיום, קדרים רבים של המפלגה מתעניינים אף יותר ברכבי שטח ובמוצרי יוקרה, ולא בכינוס שנערך בשנחאי בשנת 1921 בו נקבע כי הסוציאליסט שואף לחברה חסרת מעמדות.

סיָאוֹ גִ'ין צ'וּ'אָן, הוא מזכיר המפלגה הקומוניסטית במקום עבודתו במשרד עו"ד בבייג'ין. בהשוואה למאו ולחבריו למפלגה המכריזים בטקס חגיגי מלא הוד והדר על הקמתה של הרפובליקה העממית של סין, הרי שסיאו ו-200 חבריו למשרד מציגים ללא ספק פנים שונות לחלוטין של המפלגה.

^{ישיבה של חברים במפלגה}

"למערביים רבים יש דעות קדומות בנוגע למפלגה הקומוניסטית הסינית. הם חושבים שאנחנו פאשיסטים, דיקטטורים, או שמדי יום אנחנו קוראים בכתביו של מאו", הוא אומר וצוחק.

על שולחנו של סיאו פזורים, בינות חוזים העוסקים במיליוני דולרים, מקלות גולף. בזמנו הפנוי מוצא מזכיר סניף המפלגה גם זמן למשחק זה. "אני חושב שמאו לא היה יכול להבין כיצד מזכיר סניף של המפלגה משחק גולף. אך זאת תקופה שונה."

לִי יִנְג דְזְה, בת ה-22, חלמה מאז גיל העשרה להצטרף למפלגה. לדבריה: "בשבילי, להצטרף למפלגה פירושו להיות בעלת אפשרויות רבות יותר להתפתחות אישית בחיי."

בשבוע הבא תסיים לי את לימודיה באוניברסיטה העממית של סין (אוניברסיטת רנמין) בבייג'ין ותקבל תואר ביחסים בין לאומיים. במקביל, היא גם תהפוך לחברת מפלגה. לדברי המפלגה הקומוניסטית הסינית, נכון לשנות 2009, הצטרפו למפלגה 3 מיליון חברים חדשים, מתוכם 1.2 מיליון סטודנטים. לי אומרת, כי בכיתה שבה למדה היו 150 סטודנטים, כמעט כולם הגישו בקשה להצטרף למפלגה, אך רק מעטים מהם התקבלו.

לי מודה ואומרת, כי סוציאליזם מושלם הוא לא משימה ברת מימוש. "אך בשבילנו, זה הוא סוג של עידוד וכן מטרה לטווח רחוק שאנו יכולים להציב בפני עצמנו".

ווּ צָ'אנְג לוֹנְג, חבר מפלגה, הוא בעליה של מסעדה הפועלת בתוך אוניברסיטת רנמין. הוא סבור, כי לולא המפלגה הקומוניסטית הסינית, הוא היה היום עובד בחקלאות במחוז בו נולד, אנהוי. אך מכיוון שגדל בתקופה שלאחר הרפורמות הכלכליות של דנג סיאו פינג, הוא יכול היה להגיע לבייג'ין ולפתוח מסעדה מצליחה באוניברסיטת רנמין. לדבריו, בזכות חברתו במפלגה הצליח לקבל ביתר קלות את האפשרות לנהל מסעדה בשטח זה.

^{מבוסס על כתבה שהתפרסמה ב-24 ביוני בעיתון הקנדי "The Globe and Mail".}