היריד העולמי: מדוע הסינים לא מתלהבים?

היריד העולמי, אחד האירועים החשובים והגדולים בעולם, נפתח סוף סוף בשנחאי. אך על אף הציפיות הגדולות שתלו בו המארגנים, האירוע זוכה להיענות נמוכה מצד המקומיים.

מספר המבקרים ביריד העולמי בששת הימים שעברו מאז פתיחתו הוא נמוך בהרבה מהציפיות. מארגני היריד תולים את האשמה בשתי סיבות: האחת היא גל החום הכבד שפוקד את העיר כבר מספר ימים, עם טמפרטורות שמטפסות עד למעל ל-30 מעלות צלסיוס. הסיבה השניה נובעת מהעובדה שימי הפתיחה נפלו במקביל עם חג הפועלים, בו הסינים זכו לשלושה ימי חופשה, מכאן שמבקרים רבים ביטלו את הגעתם בשל החשש מפני התורים הארוכים והעומס במתחם.

אך כמו שזה נראה, הסיבה להיענות הנמוכה וליחס הצונן מצד המקומיים נובעת דווקא מכך שהיריד העולמי, בשונה מהאולימפיאדה, פשוט אינו מצליח להצית את ניצוץ ההתלהבות בלבבותיהם של הסינים. הציפייה המתוחה וההתרגשות שאחזה במדינה כולה בימים שקדמו למשחקים האולימפיים בבייג'ין כלל אינם מורגשים כעת.

^{היריד העולמי - אחוזי היענות נמוכים}

הסינים רואים באולימפיאדה מקור אדיר לגאווה לאומית. מאז שהאתלט הסיני סוּ' הָאי-פֶנְג זכה במדלית הזהב במשחקים האולימפיים שנערכו בלוס אנג'לס בשנת 1984, הפכה סין למעצמה של ממש כמעט בכל ענף ספורט אפשרי. אותם רגשות לאומיים התעצמו והגיעו לשיאם עם בחירתה של סין כמדינה המארחת למשחקים האולימפיים, וההצלחה העצומה שנרשמה במהלך המשחקים הציבה אותה כאחת המדינות המובילות של העולם המודרני.

אך לא כך הדבר כשמדובר ביריד העולמי. נראה כי האזרח הסיני מתקשה למצוא איזושהי זיקה בינו לבין היריד ומה שהוא מסמל. היריד משמש כפלטפורמה להצגת הישגים וחידושים בתחום המדע והטכנולוגיה, והסינים פשוט מתקשים להתחבר לזה. תחרויות ספורט, מאידך, הן משהו שכמעט כל אדם יכול להתחבר אליו. הן מעוררות התלהבות ועוצמת רגשות שקל לתת לה ביטוי במהלך המשחק והן נותנות לקהל את התחושה כאילו הוא בעצמו משתתף פעיל באירוע. ביריד, לעומת זאת, אין שום אפשרות ליצור תחושה של שייכות או הזדהות. הקהל צופה על כל העניין מבחוץ, וכל מה שהוא יכול לעשות זה להתפעל מההמצאות הטכנולוגיות ולצלם כמה תמונות.

גל המחאה נגד סין שהתפשט בעולם ערב המשחקים בבייג'ין, שכלל את החרם שהטילו פוליטיקאים רבים בעולם על טקס הפתיחה, פרישתו של הבמאי סטיבן ספילברג מתפקידו כמנהל האמנותי של האירוע והמחאות סביב מסע הלפיד במדינות המערב, חיזק עוד יותר את תחושת הכבוד הלאומי ורגש הפטריוטיזם של העם הסיני ובאופן טבעי, תרם להצבת האירוע במרכז ההתעניינות הציבורית. אולי עצם העובדה שכל ההכנות לקראת היריד העולמי התנהלו באופן חלק ללא שום גורמים חיצוניים שיילבו את אותה אש שבערה בלבבותיהם של הסינים טרם האולימפיאדה דווקא היא תורמת לאדישות שהעם הסיני מפגין כיום כלפי היריד.