![]() רזי הצילום שלמדה שרה רוס, בשנים בהן חיה בשנחאי, המשיכו ללוות אותה גם לאחר העלייה לארץ, במשך 50 שנות עבודתה בבית הנשיא |
![]() דוד הכהן, שגריר ישראל במיאנמר, פעל בשנות ה-50 של המאה שעברה באופן חשאי על מנת לכונן יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסין |
![]() סיפורן האישי של שתי סטודנטיות ישראליות שזכו לעזרת העם הסיני מעניק פנים אנושיות לסיפור הידידות האמיצה בין המדינות |
![]() יחסיו האישיים של ד"ר סון יאטסן עם יהודים בתקופות הרות גורל לשני העמים היו כאות בשורה באשר ליחסי המדינות שבדרך |
![]() בתחילת המאה ה-20 הגיעו סבו וסבתו של רה"מ לשעבר לחרבין. הזכרונות והסיפורים הרבים יצרו זיקה עמוקה למקום גם בקרב הדורות הבאים |
![]() לרגל 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין, התאספו שגרירי שתי המדינות בעת ובעונה אחת בירושלים ובבייג'ין לציין יחדיו את המאורע החגיגי |
![]() בחיפוש אחר מפלט מרדיפות הנאצים הגיעה הציירת רות שני לשנחאי, בה למדה את רזי אמנות הציור הסיני אשר ילוו אותה לאורך כל חייה |
![]() במשך שנים ארוכות התקיימה פעילות דיפלומטית ענפה מאחורי הקלעים, וזאת במטרה לכונן יחסים רשמיים בין ירושלים ובייג'ין |
![]() אהרון חרדוּן, שהגיע לשנחאי בסוף המאה ה-19 חסר כל, הצליח להקים אימפריה כלכלית ולהפוך לאחת מאושיות הציבור בעיר |
![]() במסיבת עיתונאים שנערכה בשגרירות ישראל בבייג'ין, צפה שאול זינגר, עיתונאי ישראלי-אמריקני, שסין תהפוך לחוד החנית בייצור חדשני ויצרתי |
![]() במשך 3 עשורים תיעד הצלם סם סנזטי את החיים בשנחאי. על מנת להציג את פועלו, מתחקה הקונסוליה הישראלית אחר זהותם של האנשים שצילם |
![]() השגרירה הסינית הנכנסת, גאו ין-פינג, לקחה חלק בטקס הגשת כתבי האמנה של השגרירים החדשים בישראל, והפכה לשגרירה מן המניין |
![]() עם התעצמות כוחה הכלכלי של סין, גובר הביקוש ללימוד השפה הסינית. בישראל תחל בשנה הבאה מכללת לוינסקי להכשיר מורים להוראת השפה בבתי הספר |
![]() פרק עלום בהיסטוריה נחשף לאחרונה, תוכניתה של המפלגה הלאומית הסינית ליישב יהודים בדרום מערב המדינה בשנות מלחמת העולם השנייה |
![]() שגרירות ישראל בבייג'ין ערכה סמינר העוסק בטכנולוגיות מים, תחום בו זוכה ישראל להערכה רבה הודות לנסיונה העשיר וחדשנותה |
![]() בשנת 1985 נפתחה כיתת העברית הראשונה בסין. כיום יש 8 מוסדות אקדמים העוסקים בחקר התרבות היהודית ובהוראת השפה העברית |
![]() שורשיה של ההיסטוריה היהודית בסין הם בני למעלה מאלף שנים, אז הגיעו סוחרים יהודים לקאיפנג, שם הקימו את הקהילה הגדולה ביותר בסין |
![]() למרות שמעטים בלבד שמעו על אודותיו, הה פנגשאן זכה למקום של כבוד בליבו של העם היהודי, בזכות פועלו למען אלפי יהודים בתקופת מלחמת העולם השניה |
![]() בתחילת המאה ה-20 מצאו פליטים יהודים שנמלטו מהנאצים מקלט בשנחאי. תערוכה במוזיאון הפליטים היהודים בעיר מביאה את סיפורם |
![]() מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין, עברה אסטרטגיית החוץ של סין שינויים וארגון מחדש באופן המשווה לה מאפיינים ייחודיים |
© China Radio International.CRI. All Rights Reserved. 16A Shijingshan Road, Beijing, China. 100040 |