הסינית - לא לבדה תשכון

מחקר חדש שדן במצב השפה הסינית במהלך שנת 2012 פורסם לאחרונה על ידי משרד החינוך והוועדה הלאומית לשפה במדינה. על פי מסקנותיו עולה כי שימוש במילים לועזיות הנכתבות באלף בית הלטיני נהפך לנפוץ ביותר בשנה שחלפה. עם זאת, בלשנים מרגיעים כי מדובר בתהליך טבעי וכי לשפה לא נשקפת כל סכנה.

כך למשל, ביטויים עם המילה האנגלית style נהפכו לפופולאריים ביותר. בהשפעת הלהיט הדרום-קוראני "גנגנם סטייל", חדרה המילה הלועזית לתחומי נוספים בחיים. כך, למשל, ברשת האינטרנט זכה הביטוי לתפוצה רחבה והגולשים קראו למחוות הגוף של צוות נושאת המטוסים הסינית תוך שימוש בשם זה. בנוסף, ניתן היה לשמוע שימוש במילה זאת אף באמצעי התקשורת.

^{תנועות הגוף האגדיות שהתפשטו וויראלית ברשת האינטרנט}

מילה נוספת שחדרה לשפה היא can hold, או בגרסתה הסינית- (hold 住 (hold zhu. היא נוצרה בהונג קונג והפכה ויראלית ברשת מאז שהופיעה בתכניות ראליטי בטלוויזיה. היא מבטאת את הביטחון להתגבר על קשיים ולהשתלט על המצב גם בזמנים לא פשוטים.

דוגמה נוספת, היא H族, מילה המתארת אנשים בעלי סגנון חיים בריא, אופטימי ואופנתי. האות H מייצגת מספר מילים המתחילות בה: healthy, honest, harmony, honey, hope ו-hope.

ביטויים נוספים בשפה שופכים אור על הנושאים שהעסיקו את הציבור והתקשורת בשנה שחלפה. כך הם למשל "החלום הסיני" (Zhongguo meng, בסינית: 中国梦), "סין היפה" (Meili zhongguo, בסינית: 美丽中国), "דה ווויס" (Zhongguo hao shengyin, בסינית: 中国好声音) וכן ההתלהבות סביב זכייתו של מו ין (Moyan re, בסינית: 莫言热). בנוסף, גם "איי דיאו-יו", "שנת הבחירות", "אולימפיאדת לונדון", "המשבר בסוריה" היו בין הנפוצים ביותר.

יאנג אר-חונג, פרופסור באוניברסיטה לשפות ולתרבות בבייג'ין, אומר כי שילובן של שפות שונות הוא חלק מהתפתחותן ואין הוא מסמל חדירה של שפות זרות. "עלינו להאמין ביכולתה של השפה לפתח ולסנן את עצמה. עם הזמן נוכל להחליט אלו אלמנטים זרים יישארו ואילו לא."

חאו באו-צ'נג, פרופסור באוניברסיטת בייג'ין ללימודי חוץ, מסכים כי מדובר בהתפתחות טבעית של השפה. "עם התגברות התקשורת בין מדינות זרות, אין זה אלא טבעי שיהיו מרכיבים זרים בתוך השפה הסינית. ביטויים אלו פופולאריים כיוון שהם חדשנים וססגוניים. אך הם לא בהכרח יישארו כך לנצח. הם עלולים לאבד מהפופולאריות שלהם ביום מן הימים כי שפה היא דבר המשתנה ללא הפסק", אמר חאן.