צ'ו' יואן: המשורר והנהר

מאת: CRI תרגום: תרצה ערב

צ'ו' יואן בן מדינת צ'ו בתקופת המדינות הלוחמות הוא המשורר המוערך והאהוב ביותר בסין באלפי השנים האחרונות. בתקופתו שטחה של סין נחלק למדינות פיאודליות רבות, שנלחמו זו בזו ללא הרף. ביניהן, מדינת צ'ין וצ'ו היו החזקות ביותר. שאר המדינות הקטנות הסתמכו למעשה על אחת משתי מדינות אלה. המלחמה לא הסתכמה בשדה הקרב – המדינות התחרו בינהן על העסקת האנשים המוכשרים והמלומדים ביותר, שיוכלו לחזק את המדינה נגד אויבותיה. מסיבה זו, הפכו הלימודים למוצר מבוקש – כולם רצו ללמוד ולקבל משרה באחת החצרות כמו אנשי הרוח מפורסמים, שהסתובבו בין חצרות המלכים וניסו להוציא את הפילוסופיה הפוליטית שלהם אל הפועל.

אך צ'ו' יואן היה יוצא דופן. המשורר היה אציל ממדינת צ'ו, ומילא תפקיד גבוה בחצר צ'ו. הוא היה דיפלומט מוכשר והתברך בידע עצום שבזכותו זכה להערכת המלך עוד בצעירותו. בניגוד לשאר אנשי הרוח, צ'ו' יואן נשאר נאמן למדינתו, ולא הסכים לצאת ממנה עד יום מותו. הוא קיווה שהמלך יסתמך על כשרונו הרב, וכך יוכל לחזק את השלטון הליברלי ואת המדינה כולה. למרבה הצער, פרץ סכסוך בין צ'ו' יואן לאצילים המושחתים בחצר הממלכה, שהתנכרו לו ואף דיברו עליו סרה באזני המלך. בעקבות כך נודה צ'ו' מן החצר, אך נשאר נאמן למדינתו. לאחר פיטוריו איבדה מדינת צ'ו ממעמדה ומחוזקה, ובשנת 278 נכבשה בידי צבא צ'ין. חורבן המדינה הוביל את צ'ו' יואן לקפוץ אל נהר היאנגצה ולשים קץ לחייו.

צ'ו' יואן השאיר לדורות הבאים אחריו מורשת אלמותית, שהשפיעה עמוקות על הספרות הסינית. השיר שמייצג את יצירתו יותר מכל הוא שיר לירי, פוליטי ורומנטי גם יחד, הארוך מסוגו בספרות הסינית העתיקה. בשירו המשורר שאב סיפורים רבים מהספרות הקלאסית, ומביע תקווה כי מלך צ'ו ידמה לגיבורים המיתולוגיים שאותם הוא מזכיר וכך ישליט סדר בממלכתו ויצליח להדוף את ממלכת צ'ין. השיר הופיע בקובץ השירים הראשון שיצא בסין, "ספר השירים", וממנו התפתחו הזרם הרומנטי והזרם הריאליסטי בספרות הסינית.

^{דזונג-דזה, אורז דביק העטוף בעלי לוטוס, המאכל המסורתי של חג דואן-וו. נועד להרחיק את הדגים מגופתו של צ'ו' יואן}

בשיריו האחרים מעלה צ'ו' יואן נושאים ובעיות מתחומי הגאוגרפיה, ספרות ופילוסופיה, ומביע דרכם ספקות בנוגע להשקפות העולם המסורתיות. בין שיריו האהובים שירים טקסיים ואף שירי אהבה. הם כוללים אלמנטים מיתיים רבים, הכוללים האנשת פרחים, עשב ועצים והופעת בנות אלמוות. הקוראים את שיריו לא נהנים רק מיופי השפה והמטאפורות יוצאות הדופן, אלא גם מרגשותיו המעודנים של המשורר ואהבתו לארצו. מסיבות אלה צ'ו' יואן הוא המשורר הנאהב ביותר על הסינים כבר אלפי שנים.

את מעמדו המיוחד של צ'ו' יואן בתרבות הסינית אפשר לראות בחג דואן וו, אחד משלושת החגים החשובים בלוח השנה הסיני, המתקיים לזכרו של המשורר ביום ה-5 בחודש החמישי על פי לוח השנה הסיני. על פי המסורת, זהו היום שבו קפץ המשורר אל מותו בנהר היאנגצה. במהלך החג נהוג לזרוק אל המים דזונג-דזה (פרמידות אורז דביק עטופות בעלי לוטוס), אוכל לדגים כדי שלא יכרסמו מגופתו של המשורר.