במה ישראל וסין באמת יכולות לשתף פעולה

מאת: רפאל גניס מ "Genis & Genius"

מה שעשה ג'אנג צ'יאן לפני יותר מ-2,000 שנה, מנסה נשיא סין שי ג'ינפינג לשחזר מאז 2013, אז הציע להקים גרסה מודרנית לדרך המשי העתיקה באמצעות יצירת רשת דרכים ביבשה ובים שיקשרו את סין עם אסיה, אפריקה, המזרח התיכון ואירופה

יותר מ-60 מדינות עם תוצר גולמי כולל של מעל 21 טריליון דולר הצטרפו ליוזמת דרך המשי החדשה, הנקראת גם יוזמת "חגורה אחת, דרך אחת". ביניהן נכללות גם 16 מדינות במזרח התיכון כולל ישראל. ישראל היא לא סתם עוד אחת מהמדינות המשתתפות ביוזמה אלא מדינה מובילה ופורצת דרך בכל הקשור למדע, טכנולוגיה וחינוך.

מאז ביקורו בסין במרץ האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו כחלק מחגיגות 25 שנה ליחסים בין ישראל לסין, ניתן לראות ולהרגיש בבירור את שיתוף הפעולה הפוליטי, הכלכלי וכמובן הטכנולוגי המתחזק בין ישראל וסין. יש כמובן את הנמל הפרטי באשדוד שנבנה על ידי חברת צ'יינה הארבור הסינית ומקבילו בחיפה שיופעל על ידי חברת SIPG משנחאי, אבל מה שבאמת מחבר בין סין לישראל הם טכנולוגיה, חדשנות ויצרתיות.

ישראל הקטנה ידועה במעמדה העולמי בתחום הטכנולוגי ומהעבר השני סין מציעה דור צעיר, אינטליגנטי ושאפתני לצד ממשלה תומכת ומעודדת, יכולות ייצור גבוהות, שוק עצום ורצון גדול ללמוד ולהתפתח. באמצעות שיתוף פעולה נכון ותמיכה הדדית, שתי המדינות יכולות לחזק אחת את השנייה בפן התחרותי, החדשני או הכלכלי. שתי המדינות מתאימות אחת לשנייה ממש כמו כפפה ליד.

כצעיר שחי בסין ועובד ב"עמק הסיליקון הסיני״ בשנג'ן, אני רואה, חווה ומרגיש איך הקריאה של ראש ממשלת סין לי קציאנג מ-2014 להפוך את החדשנות והיזמות למנוע הצמיחה של סין משנה את המדינה במהירות. מתן סובסידיות והקלת תהליכים בירוקרטיים הן רק חלק מהדרכים שבהם מנסה הממשלה לעודד את היזמות והחדשנות.

התמיכה הממשלתית מהווה את התשתית המניעה את בניית אקו-סיסטם חדש של חממות טכנולוגיות וחללי עבודה משותפים לסטארטאפים. חללים וחממות אלו מלאים בצעירים סינים בשנות ה-20 וה-30 שלהם, מלאי מוטיבציה ורעב להצליח.

כמי שחי ועובד בעמק הסיליקון הסיני, אני יכול להעיד שבפועל סין לא נופלת היום מישראל בכל הנוגע לצד הטכנולוגי, אולי חוץ מאשר בתחומים ספציפים כמו טכנולוגיה צבאית, חקלאית ורפואית בהם ישראל היא המובילה העולמית. אז אם בצד הטכנולוגי אין לישראל כבר הרבה מה לתת לסין, אז מה היא יכולה להציע? התשובה שלי היא חינוך או יותר ספציפית פיתוח הצד המנטלי של המוטיבציה והנחישות להצליח.

אם בתחום המיומנויות המקצועיות ה"קשות" לא חסר כלום לסינים, מה שהם כן צריכים לשפר זה את ה"מיומנויות הרכות" או הפן המנטלי. איך עוברים אתגרים ומשברים בהצלחה, איך מתמודדים עם כישלונות, איך להעז ולנסות משהו שונה, איך לפתח סבלנות וראייה לטווח ארוך? הצלחה בתחומים אלו בונה יזמים אמיתיים. כשמדברים על ישראל וסין, מדברים על טכנולוגיה, חדשנות וקדמה, במוצרים, בפיתוחים ובתהליכים. אבל איך שאני רואה את זה, הדבר שסין באמת יכולה וצריכה ללמוד מישראל נמצא דווקא בצד החינוכי. כדי ליצור חדשנות, צריך לנטוע שורשים של חדשנות ושורשי החדשנות נמצאים באומץ לנסות, לא לפחד מכישלון, בסבלנות ובראייה לטווח ארוך ואולי הכי חשוב ברעב פנימי להגשה עצמית (ולא דווקא רצון להוכיח משהו למישהו אחר) או למצוא פתרון לבעיה כואבת.

אלו המפתחות ליצירת אומה אמיתית של חדשנות. הפיתוחים הטכנולוגים הם רק התוצאה שמתקבלת אחרי שנוטעים בילדים את החשיבה החדשנית. אלו גם הדברים שבהם אני מקווה שסין תוכל ללמוד מישראל כדי להפוך למעצמת חדשנות אמיתית.