חג אמצע הסתיו

מאת: CRI תרגום: תרצה ערב

חג אמצע הסתיו נחוג ב-15 בחודש השמיני על פי לוח השנה הסיני. החג, יחד עם ראש השנה הסיני, חג דוּאַן-ווּ וחג צִ'ינְג מִינְג הם ארבעת החגים המסורתיים של בני ההאן. על פי מסמכים הסטוריים, בעת העתיקה היו שני מועדים שבהם הקיסרים העלו קורבנות; באביב זבחו לשמש ואילו בסתיו זבחו לירח. התאריך נקבע ל-15 בחודש השמיני, משום שהוא מצוי בדיוק באמצע שלושת חודשי הסתיו, ומכאן נובע שמו. כינויו השני, "חג ההתכנסות המשפחתית", נובע מהתקווה לאיחוד משפחתי, כמו גם מהמפגש המשפחתי שנערך בכל חג. לחג שלושה מקורות שונים: מועד העלאת הקורבנות בימי קדם, המנהג שעל פיו מחפשים אחר בני זוג לאור הירח תוך ריקודים ושירים, והזבח המתבצע לכבוד אלת האדמה בתקופה זו.

בערב החג, כשהירח הזורח תלוי גבוה בשמיים והוא נוסך אור על הכל, האנשים מחקים את צורתו העגולה של הירח: עוגיות הירח דומות לירח בצורתן, והן המאכל המסורתי של חג אמצע הסתיו והזבח לכבוד אלת האדמה. גם בקרב בני המיעוטים של סין נהוג לזבוח לירח בחג זה.

^{עוגיות הירח- המאכל המסורתי של חג אמצע הסתיו}

משנת 2008 ואילך, החג הפך בסין ליום חופש רשמי. המורשת התרבותית הלא חומרית זוכה להערכה רבה, ולכן מועצת המדינה הכניסה את החג את רשימת המורשת התרבותית הלא חומרית של המדינה.

התרבות הסינית השפיעה על העמים הסובבים לה, ולכן החג נחוג גם בדרום מזרח אסיה ובצפון מזרח אסיה, במיוחד בארצות שחיים בהן מהגרים סיניים המקיימים את המסורת הסינית. אף על פי שהחג אותו חג, המנהגים הקשורים בו משתנים ממקום למקום, וצורותיו הרבות מתמקדות באהבתם האינסופית של האנשים לחיים, והציפיה שלהם לעתיד טוב יותר.

השנה חל החג ב-27 בספטמבר.