פולחן אל המטבח

מקור: CRI תרגום: עמית אלעזר סייעה בתרגום ובאיסוף החומר: יעל יאנג

על פי המסורת היהודית, ראש השנה החל בא' בתשרי הוא היום בו נשפט האדם על מעשיו בשנה שחלפה. מעניין לגלות, שגם בתרבות הסינית המסורתית קיימת הבנה דומה במקצת, זאת חרף ההבדלים הרבים.

אל המטבח (Zaoshen, 灶神 או Zao Jun, 灶君) נחשב למגן המשפחה, אך גם אחראי על תיעוד מעשיהם הרעים והטובים של בני הבית. ראוי להזכיר, כי קיימים אלים נוספים המגנים על הבית, אך עם זאת אינם חשובים ומרכזיים כאל המטבח.

^{אל המטבח ואשתו}

מקובל היה לתלות את תמונתו של אל המטבח מעל כירת הבישול, שהייתה מוסקת בעבר על ידי עצים. פעמים רבות גם מופיע אל המטבח כשאשתו לצידו. כמו כן, בחלק מהבתים החליף פסלו של האל את הציור.

על פי התפיסה המסורתית, ביום ה-23 בחודש ה-12 של לוח השנה הסיני, הרי הוא "סיאוֹ ניין" (Xiaonian, בסינית: 小年), עולה לשמיים אל המטבח. שם ידווח  לקיסר אבן הירקן (Yudi, 玉帝) על מעשיה הטובים והרעים של המשפחה שבביתה התגורר במהלך השנה. בהתאם להתנהגותם, יחליט קיסר אבן הירקן האם להעניש, או שמא לברך את בני המשפחה.  בכך נוכחותו של אל המטבח דומה לשהותו של שוטר הנשלח מלמעלה כדי לפקח על המשפחה ולדווח עליה. קיסר אבן הירקן, יש לציין, עומד בראש פנתיאון האלים הסיני, ובשל כך הוא בעל העוצמה הרבה ביותר.

עם זאת, לפני שייפרד אל המטבח מהבית, עורכים בני המשפחה טקס מיוחד לכבוד מאורע זה. בטקס, הנערך בשעות בין הערביים, מועמס השולחן בכל טוב, קטורת מודלקת בפני תמונתו או פסלו של האל, וכן מיני מתיקה מוגשים בפניו, בהם למשל סוכר מוקרם ועוגיות מיוחדות (Tanggua, בסינית: 糖瓜), העשויות גם הן סוכר. בנוסף, שפתיו של האל נמרחות בדבש ובמאכלים מתוקים, זאת כדי לגרום לכך שדיווחו יהיה מתוק וערב, ואולי כדי שהמתיקות תדביק את שפתיו זו לזאת כך שלא יוכל לפתוח את פיו. לאחר מכן, תמונת האל נשרפת, ובכך מועבר האל אל המימד השמימי. מעניין להזכיר, כי יש מקומות בהם לא מקובל כי נשים תעסוקנה בטקסי אל המטבח, מכיוון שעל פי האגדה אל המטבח הוא גבר צעיר ויפה תואר.

^{ארוחה חגיגית המוגשת לאל המטבח באחד הבתים} 

בשבוע שלאחר ראש השנה, ישוב אל המשפחה אל מקומו במטבח. עם שיבתו הביתה, יערכו בני המשפחה טקס לכבוד חזרתו. עם זאת, טקס זה פשוט בהרבה, ויכלול רק הדלקת קטורת מול תמונתו או פסלו של האל.

ניתן לשים לב, שבניגוד גמור לדתות המונותיאיסטיות המערביות, בהן ניגש המאמין אל אלוהיו בחיל וברעדה, הרי שבסין היחס לאל הוא קרוב ואינטימי יותר, בדומה ליחסים שבין האדם לזולתו. בשל כך, מתן שוחד לאל הוא לגיטימי בהחלט. ניתן גם למצוא דמיון רב בין הדת העממית הסינית למערכת הבירוקרטית הקיסרית, המעלה על נס את החלוקה ההיררכית.

ראוי לציין, כי במקביל לדתות כמו הבודהיזם והדאואיזם, הרי שבסין הייתה ועודנה קיימת דת עממית, המכונה הדת העממית הסינית (Zhongguo minjian zongjiao, בסינית: 中国民间宗教). התואר "דת" חוטא לאמת, מכיוון שמדובר באמונות עממיות וסינקרטיסטיות שהתפתחו והשתנו עם השנים ואינן דומות לתפיסה המערבית של אלוהות ודת. בנוסף, על אף שלמתבונן מהצד נראה כי מדובר בדת, הרי שלאמיתו של דבר מדובר בחלק בלתי נפרד מרקמת חייהם החברתיים והתרבותיים, ואין הדת קיימת כישות עצמאית. לעיון נרחב יותר בנושא, מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' מאיר שחר.

^{פינת פולחן לאל המטבח}

כאן המקום גם להזכיר, כי הפנתיאון של הדת הסינית כולל מגוון רחב של אלים, החולקים מאפיין משותף – מרביתם היו דמויות היסטוריות, בני אדם שחיו בתקופה כזאת או אחרת עלי אדמות ואחרי מותם הפכו בשל נסיבות שונות למושא סגידה.

קיימים סיפורים שונים ורבים על מקורו של אל המטבח. אחד מהם, עם זאת, זכה לתיעוד בשושלת טאנג. על פי המסופר, היה אל המטבח בן תמותה רגיל בשם ג'אנג לאנג. הוא התחתן עם אשת חיל מקומית, אך התאהב באחרת הצעירה ממנה. ג'אנג בחר לנטוש את אשתו, וכעונש על מעשיו הרעים הענישו אותו השמיים וקיללו אותו בביש מזל. הוא הפך לעיוור, אשתו הצעירה עזבה אותו לאנחות והוא נאלץ לקבץ נדבות לפרנסתו. באחת הפעמים בהם התחנן לנדבה, ראתה אותו אשתו הראשונה, הכניסה אותו לביתה והכינה לו סעודה דשנה כיד המלך. ג'אנג גולל את סיפורו קורע הלב והחל לייבב על מר גורלו, או אז כבדרך נס שבה אליו ראייתו. לאחר שהבין כי הייתה זאת אשתו שטיפלה בו במסירות, הוא התמלא ברגשות אשם והשליך את עצמו אל תוך התנור מבלי ששם לב לאש הבוערת. האישה הנאמנה החליטה להקים מזבח לבעלה לשעבר מעל לכירת הבישול, ומכאן, על פי אחת הגרסאות, החל פולחנו.

^{פסליהם של אל המטבח ואשתו}