התקשורת הסינית מסקרת את מותו של שרון

בניגוד למה שניתן היה לחשוב אולי, זכה שרון לסיקור אוהד למדי בתקשורת הסינית. ברבות מהכתבות, הוא תואר כמצביא צבאי אמיץ שהגן על ארצו. במקביל, גם צוטטו מקורות ערביים אשר הביעו את עמדתם המסתייגת מדמותו.

במאמר שפורסם בתקשורת הסינית נכתב, כי יתכן ששרון הוא אחד הפוליטיקאים שהסינים מבינים הטוב ביותר. בספר שנכתב על ידי ליו יא-ג'ואו מהאוניברסיטה להגנה לאומית של צבא השחרור העממי, מוצג שרון כמצביא אמיץ ללא חת. ספר זה השפיע על סינים רבים, ובתוך גם על הדרך בה הם רואים ותופסים את המדינאיים הישראלים ככלל.

 
^{שר החוץ הסיני, לי ג'או-סין ושרון בשנת 2005 בישראל}

שרון ביקר לראשונה בסין בשנת 1987, אז שימש ראש משרד המסחר והתעשייה. עם זאת, באותה תקופה ישראל וסין טרם כוננו יחסים דיפלומטיים ולכן היה זה ביקור לא רשמי. לאחר ששרון התמנה לשר התשתיות, הוא ביקר שוב במדינה ב-1997, הפעם בביקור רשמי.

ביטול עסקת מטוסי הפלקון בין המדינות בשנת 2000 העיב על היחסים בין הצדדים. שרון, טרחו לציין העיתונאים הסינים, פנה בבקשת סליחה אישית שנכתבה על ידו ונשלחה אל נשיא סין דאז, ג'יאנג דזה-מין.

בשנת 2004, כאשר שר החוץ הסיני, טאנג ג'יה-סואן, ביקר בישראל, הוא הזמין את שרון לביקור רשמי בסין. במקביל, הזמין שרון את חו ג'ינטאו וון ג'יה-באו יבקרו בישראל. עם זאת, שנה מאוחר יותר היה עסוק שרון בנסיגה מעזה והביקור לא יצא לפועל.

^{שר החוץ הסיני לשעבר, טאנג ג'יה-סואן ושרון}