פינג-טאן: אבנים, רוח וחול

נפת פּינג-טאן (Pingtan xian, בסינית: 平潭县) נמצאת במזרח מחוז פוג'יין, מרחק של כ-120 ק"מ מבירת המחוז, פוּג'וֹאוּ. נפה זאת מורכבת מ-126 איים בגדלים שונים, הגדול שבהם הוא חאי-טאן (Haitandao, בסינית: 海坛岛, מילולית: אי מזבח הים), ובו מתגוררים כ-400 אלף איש. חאי-טאן הוא הגדול ביותר באיי פוג'יין והחמישי בגודלו בסין. הוא קיבל את שמו בשל הדמיון החיצוני אל צורת מזבח הניצב בגאון אל מול הים, ללא הגנה מגלי הים הנשברים עליו כמו גם מטייפונים וקרה. בנוסף, זהו גם המקום הקרוב ביותרבסין גופא לאי טאיוואן.

הפיתוח של האזור החל מאוחר יחסית, ולכן גם הצליח לשמור בצורה טובה יחסית על המבנים המסורתיים שבו. מרבית הצעירים באי עזבו לטובת היבשת בניסיון למצוא עבודה, וכיום רוב התושבים הם אנשים מבוגרים, ילדים וחיות המחמד שלהם – בעיקר כלבים. תושבים של לא מעט מהכפרים מאמינים בנצרות, וליד חופי הים צצים לעיתים צריחים של כנסיות.

בנובמבר 2012 הושלמה בנייתו של גשר המחבר את האי עם היבשה, צעד חשוב שתרם לקידום התיירות והכלכלה.

קו החוף של האי חאי-טאן נמשך לאורך 408 ק"מ, ובכ-100 ק"מ ממנו ניתן ליהנות מחופי חול, מה שהופך את המקום ליעד אידיאלי לחופשת בטן גב וכן לספורט ימי. ניתן להזכיר 3 חופים עיקריים באי, באזור צפון, מזרח ודרום: צ'אנג-ג'יאנג-אָוֹ (Changjiang'ao, בסינית: 长江澳), מפרץ חאי-טאן (Haitan gang, בסינית: 海坛港) ומפרץ טאן-אן (Tanan gang, בסינית: 坛南湾).

אי זה התפרסם לא רק בשל חופי החול הבלתי נגמרים, אלא גם הודות לסלעי גרניט שעוצבו בשלל צורות על ידי גלי הים המתנפצים. תצורת נוף זאת גם הביאה ב-2009 את ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו לצרף את האי לרשימת אתרי המורשת העולמית. בנימוקיה להחלטה, נכתב כי תצורת הנוף הגיאולוגית וכן חשיבותו בתחום הגאומורפולוגי בעלי משמעות סביבתית ומדעית.

המאפיין הבולט ביותר של כפרי הדייגים במקום הוא הבנייה – המתבססת על שימוש באבנים. יש לציין, כי הבניה הסינית המסורתית משתמשת בעץ כמרכיב העיקרי. עם זאת, בשל הרוחות החזקות והחול אותו הן נושאות התפתח דווקא סגנון בנייה זה. הביטוי "ביתי הוא מבצרי" מקבל משמעות מילולית, והבתים מצופים מכל עבריהם באבני גרניט קשות וחזקות, המגינות על הבתים וכן מעניקות להם מראה מיוחד. לרוב הבתים בכפרים נבנים בצד הדרום-מערבי, כדי להימנע מהרוח הקרה המגיעה מצפון-מזרח.

הגעה

האי חאי טאן נמצא מרחק 170 ק"מ משדה התעופה הבינלאומי של העיר פוג'ואו, בירת מחוז פוג'יין. משם ניתן להמשיך באוטובוס לאי.