CRI Online
 

יין מרימונים – חדשנות ישראלית?

GMT+08:00 || 2013-10-07 15:20:02        

מראיין: רן בולדור   צילום: רותם ביטרון

לאחרונה מדברים בסין ללא הרף על החדשנות הישראלית. חברות סטארט-אפ בארץ מדמיינות מחיאות כפיים של בכירים סינים, עסקאות של מיליונים ומכוניות מעופפות. בסלט החלומות הזה, שמערבב מילים יפות כמו התפלת מים, הפרחת המדבר, אנרגיה מתחדשת וחומרים חכמים – נאה להיווכח איך תפיסת החדשנות מחלחלת גם לעסקים שמתבססים על מוצרים מסורתיים יותר. יין ניגר לתוך סין כרגע מכל רחבי העולם, כולל מחבלי ארץ דמויי-אגדה כמו שמפיין וקיאנטי, ואף אחד לא מתרגש במיוחד מהגפן שנתברכה בו ישראל.

אבל אולי הרימון? שואלים את עצמם אנשי "יקב רימון", שפתחו לאחרונה בפעילות מכירות בסין. יין רימונים בסין יכול להיות רעיון טוב. הרימון לא זר לחלק הזה של העולם, אבל אף אחד לא חשב עדיין להפיק ממנו יין. ביקב מקווים שבעזרת רימונים מותססים יצליחו לכבוש פינה על חיכם ובכיסם של אזרחי סין. לפחות אלה האמידים קצת יותר מהרגיל.

כדי להבין קצת יותר מה זומם יקב רימון להשיג בסין וכיצד, רדיו סין נפגש עם הנפשות שמריצות את העסק החדש. הראיון התקיים בחדר התצוגה החדש של היקב, שמתארח כעת במרכז חונאן בבייג'ין, מעין בית חב"ד מיוחד לתושבי חונאן שמחפשים את עתידם בבירה, הממוקם על יד אגם חואוחאי. בחדר ישבו מר חיים גיטרמן, איש הקשר בין היקב בארץ לפעילות המתהווה בסין, ואיתו מחוללות הפעילות העסקית של היקב בסין, שלוש בנות העיר צ'אנגשה אשר במחוז חונאן. אחת מהן, יאנג לואו-שנג, עובדת עם גורמים עסקיים בישראל כבר עשרים שנה. בעלה, ביל מיאו, מכהן כרגע כמנכ"ל תדיראן סין.

גיטרמן, 74, ניהל עד לפני שנתיים את סאלינה תעשיות, מפעל למוצרי אריזה פלסטיים בנצרת עילית שהקים בעצמו ב-1972. בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, הוא נאלץ למכור את המפעל בסוף 2011. מבחינתי, הוא מודה, ההתעסקות עם יין וייצוג אינטרסים בסין הם קריירה חדשה לגמרי.

- ספר לנו כמה מילות רקע על יקב רימון

היקב הוא עסק משפחתי, שהוקם על ידי גבי נחמיאס ומנוהל כיום על ידי בנו, אבי נחמיאס. למשפחה יש קשר ותיק עם הרימונים, ואביו של גבי נהג לגדל רימונים עוד במרוקו. במהלך שנות התשעים גבי עקב אחרי מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון על הסגולות הרפואיות של הרימון. תוצאות המחקר, לפיהם הרימון עשוי לסייע נגד מחלת הסרטן, עוררו השראה בגבי לפתוח בניסויי השבחה של זן רימונים מיוחד שיכיל מספיק סוכר להתססה. הוא התחיל בניסויים בשנת 2000, אחרי כמה שנים הוא הצליח לגדל זן כזה. ב-2003 היקב ייצר בקבוק יין ראשון, ושנה אחרי זה – כמה מאות. מאז, היקב חווה עלייה יפה במכירות, והתרחב אל מעבר לגבולות ישראל. היקב מייצא ללקוחות בארה"ב, אנגליה ויפן, וזהו הנסיון הראשון להכניס את היין לשוק הסיני.

- אז איך נוצר הקשר לסין?

הכרתי את יאנג לואו-שנג לגמרי במקרה, כשנסעתי לחופשה בסין איפשהו בשנות התשעים. באותו זמן יאנג עבדה בחברת JPI הסינית, שקיימה שיתוף פעולה עם מכון הייצוא הישראלי. במסגרת העבודה המשותפת, מכון הייצוא שלח מידע על JPI לחברות שונות בארץ, כולל למפעל שלי. זמן מה לאחר מכן נסעתי לסין עם אישתי בפעם הראשונה, כדי לחגוג את יום הנישואין השלושים שלנו. בכל נסיעה הקפדתי לנסוע ולבדוק עסק אחד או שניים, והפעם נסעתי בעקבות הברושורים ל-JPI. יאנג ואני הכרנו והתיידדנו במהלך הביקור הזה, ונשארנו בקשר לאורך השנים.

בשלב הזה יאנג מתערבת בשיחה ומשלימה את החוליה החסרה בקשר ליקב רימון עצמו: חברה של המשפחה חיפשה מקום כלשהו לעשות בו התמחות אחרי הלימודים, ופנתה לבעלי, שהציג אותה בפני חבר שמנהל חברת יח"צ גדולה בעיר שנג'ן. כשהיא סיימה את ההתמחות אחרי שלושה חודשים, היא הביאה למשרד במתנה יין של יקב רימון. מנהל החברה התעניין, וביקש ממני להתחקות אחר יצרני היין. מצאתי את הפרטים של היקב ושלחתי מיילים, אבל אחרי שלא קיבלתי תשובות דיברתי עם חיים, שעשה את הקשר ביני לבין היקב.

- אז איך בעצם מתנהלת העבודה?

גיטרמן מודה: בפועל, הפעילות בסין מנוהלת על ידי שלוש הבחורות הסיניות, שחתמו עם יקב רימון חוזה בלעדיות לכמה שנים. העסקה בין הצדדים נסגרה כשהמנהל של היקב, אבי נחמיאס, הגיע ביוני לתערוכת יין בסין ונפגש עם השלוש. לאחר מכן מכולה ראשונה של יין נשלחה לסין (עשר אלף בקבוקים, השקעה של 130 אלף דולר).

כרגע יש שני ערוצי תקשורת בין סין לארץ. האחד – תחלופת מיילים בעניינים בירוקרטיים שונים בין המזכירה של היקב בארץ לבין יאנג (היחידה מהשלוש שיודעת אנגלית עד כדי תקשורת שוטפת); והערוץ השני הוא בעצם אני, שנוסע בין סין לישראל, מציע פנים ישראליות לעסק בסין ומטפל בבעיות שלא ניתן לפתור במייל.

- איך מתחלקת העבודה בין הבנות?

יאנג מספרת: אני אחראית לשיווק של היין בסין, וכן לקשר מול היקב בישראל. פנג צ'יונג-ני (או אמנדה) מנהלת את המכירות, משאבי אנוש ואדמיניסטרציה, ובהיותה דוברת קנטונזית – היא גם אחראית על הפצת היין בדרום סין. לבסוף, וואנג ג'ה-פינג אחראית על הקשר עם הרשויות הרלבנטיות להתנהלות העסק.


מימין - וואנג ג'ה-פינג, יאנג לואו-שנג, פנג צ'יונג ני וחיים גיטרמן 

- מהם האתגרים הגדולים ביותר שעומדים מול העסק?

גיטרמן מונה:

1.ייו רימונים הוא מוצר לגמרי חדש בסין ולכן צריך לחנך את השוק לטעמים החדשים. מחירו של היין הופך אותו ליוקרתי, ולא כולם יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו. קהל היעד הוא המגזר העשיר יותר.

יאנג והבנות יודעות שהשנתיים-שלוש הראשונות יהיו הקשות ביותר. צריך לתת לאלפי אנשים לטעום מהיין, ולקוות שמישהו ירצה לקנות בקבוק או ארגז של תשעה בקבוקים. בינתיים הן יורות רעיונות יצירתיים לכל הכיוונים. למשל, הן הציעו לתת חסות לאירוע שארגנה לשכת הסחר בראש השנה האחרון. הן גם ארגנו מסיבת טעימות בבייג'ין, וכעת הן מארגנות אחת נוספת בקונמינג. כמו כן הן השתתפו באופן מאוד מוצלח בשתי תערוכות יין בינלאומיות שהתקיימו בסין, אחת בבייג'ין בחודש יוני, ואחת נוספת בספטמבר האחרון בגווי-יאנג.


תמונות מהדוכן של יקב רימון בתערוכת היין בגווי-יאנג

2. בנייה של רשת מפיצים, שרק באמצעותה אפשר לחדור לשווקים ברחבי סין. זה תהליך של סלקציה שלוקח זמן וגם כסף – המפיצים לוקחים 40% מהמכירה, ובדרך כלל מפעילים מפיצי משנה שגם הם לוקחים אחוזים.

3. בעיות בירוקרטיות שונות – במכס היו הרבה בעיות. הם בודקים את תוויות הבקבוקים באופן מחמיר, ואם לא רשום שם בדיוק מה שרשום על תעודת הבריאות של היין – לא משחררים את הסחורה. ממש לא היינו מודעים לטירחה שיכולה להיגרם מחוסר אחידות בפרטים קטנים כל כך, והסחורה נעצרה במכס. רק לאחר שיקב רימון שלחו נייר המבהיר שהכיתוב על התוויות ותעודת הבריאות מתכוונים לאותו הדבר - שוחררה הסחורה.

4. מיסי מכס גבוהים – כיום יש הפליה לרעה במכס בין יין המופק מענבים ויין המופק מפירות אחרים. המכס על יינות הוא 14% על כל דולר, ואילו על יין מפירות אחרים, שזיפים רימונים וכו' – 40%.

- נשמע בעייתי. איך אתם חושבים לפתור את זה?

אנו מתכוונים לפנות לשגרירות ישראל בבייג'ין בנוגע לעניין המכס הגבוה. בשגרירות הבטיחו לגברת יאנג שהם ינסו לעזור בכל דרך אפשרית. אנחנו אופטימים לגבי זה – כשהשווקים של אירופה רק החלו את החדירה לסין, הממשל הסיני הטיל מכס גדול על יינות, ששחק את הרווחיות של היקבים האירופיים. אולם היקבים פנו לחוגים דיפלומטיים באירופה, ובמשא ומתן עם בכירים סינים נפתרה הבעייה.

- ואם זה לא ילך?

אז היקב יצטרך לחפש דרך אחרת להוזיל את המוצרים.

- אתם מקבלים סיוע אחר מהמדינה?

הנספח המסחרי של ישראל, מר חובב רף, סייע לארגן ביקור של אנשי עסקים סינים ביקב רימון בדצמבר 2012, וכן סייע להכניס את את יין היקב ל-CIWC, תחרות היין הבינ"ל של סין, שהיא אחת מתחרויות היין המובילות בסין.

בהקשר הרחב יותר, יש הרבה תשומת לב תקשורתית לביקורים של נתניהו וקנדל בסין בחודשים האחרונים. אני מקווה אבל שהמגעים הללו וכל תשומת הלב יביאו גם לשינויים בירוקרטיים שיאפשרו עבודה חלקה יותר.

- מה חושבים על יין רימונים בסין?

פנג צ'יונג-ני: אני חושבת שהבאת יין רימונים לסין בהחלט מקדמת את התדמית של ישראל בסין. באופן דומה, בסין שמעו על יינות ישראליים מענבים שגדלים בנגב. דברים כאלה שנראים קטנים – הם אלה שמושכים סינים לישראל.

לדעתי, ממשלת ישראל צריכה להתחיל ולשווק כמה מאכלים ומותגים מקומיים כדי לפתוח את הטעם של הסינים. ירושלים זה מצויין, אבל זה לא מספיק. ירושלים מוכרת בעיקר לקהילה הנוצרית, אבל אין הרבה נוצרים בסין. את המותגים האלה ישראל צריכה למכור בעזרת סיפורי רקע תרבותיים והיסטוריים שיקנו להם חשיבות. למשל, צרפת הצליחה לקנות שם של מדינה עם גבינות משובחות, ופורטוגל עשתה את זה עם יין. ככה הסינים צריכים לדעת מה יש בישראל".

- ואיך תופשים את סין ביקב רימון?

גיטרמן צוחק: במרכז המבקרים של יקב רימון בדלתון תלויים כעת שלושה שעונים – שעון ישראל, שעון וושינגטון ושעון בייג'ין. עד כדי כך סין חשובה ליקב.

- תגיד, לא שווה להעביר את הייצור לסין?

אין כרגע תוכניות כאלה. למען האמת, בישראל יש תנאים מצויינים לעסקים מבחינת תנאים, מענקים והקלות מס.

עוד בנושא
תגובות