לנפנף במוח הישראלי? בסין זה נשמע טוב

 מאת: רן בולדור  השתתפו בתחקיר: יאנג יאנג, פאן סיאו, עמית אלעזר 

בימים האחרונים, נראה היה מסין שכלי התקשורת בארץ הרהרו ארוכות בהצלחה (או בכשלון) של ביקורו של נתניהו כאן. דוגמה טובה אפשר למצוא בביקורת של אריאנה מלמד על הביקור, שהגדירה אותו ככושל ומלא פדיחות. הסיבות לכשלון כללו גם סיבות פנים-ישראליות (לא הגיעו השרים הכלכליים), וגם כמה סיבות הנעוצות בתפקוד לקוי של נתניהו מול הבכירים בסין.

ייתכן שביבי היה צריך להגיע עם גב מיניסטריאלי כלכלי רחב יותר, או עם סדר יום עמוס יותר, או עם אוצר מטאפורות הולם יותר משקע ותקע, או לשכור אוהל בכיכר טיינאנמן במקום הסוויטה האינטר-גלקטית. אולם בכל הנוגע להתנהלות מול הצד הסיני, הדעות שהושמעו מתבססות על כמה תובנות לא מדוייקות, ואין סיבה אמיתית להסיק שההנהגה הסינית נעלבה או תקפה את ראש הממשלה במסעו.

סובייקטיבלי קורקט

הניתוח של מלמד לאמירותיו של נתניהו נשענות על פסיכולוגיה שנהוגה בארץ, אבל לא ממש נהוגה בסין. עימתנו כמה סינים רנדומליים עם האמירה של נתניהו, אבל לא היה ולו אחד שלקח את זה ללב, או אפילו הבין מדוע יש לקחת את זה ללב.

אפשר לומר שיש לנו רגישות גדולה מאוד לפוליטקלי קורקט. אבל כשהפרלמנט הסיני בן 3,000 החברים מתכנס, ניתן לראות לא מעט נציגים בתלבושות מסורתיות צעקניות וכובעי צבי, ואלה זוכים לנתח מסך נאה בכלי התקשורת בסין, ולא לשם ביקורת. בראייה ישראלית ביקורתית זה מזעזע, כי הסינים מסמנים בכוונה בני מיעוטים. בראייה סינית, זוהי דרך לחגוג שונות של בני מיעוטים.

^{לא בכנסתנו - נציג מיעוטים באסיפה הלאומית בסין בכובע מצבי}

אז כשנתניהו מצהיר שיכולות הייצור בסין הן בלתי מוגבלות והראש הישראלי בתקווה ימציא להן פטנטים, הסינים לא רק שמסכימים איתו, אלא גם מתגאים.

סינים נהנים לדעת שישראל ושאר העולם מוצפים במייד אין צ'יינה. האדם שברחוב לא מטריד את עצמו במחשבה שהמייד אין צ'יינה מתנוסס בעיקר על צעצועים ופריטי לבוש. זה מטריד יותר את מקבלי ההחלטות ומנסחי תוכניות החומש שעוקבים בדאגה אחר כל תנודה בשיעור התמ"ג של סין, משום ששינוי קטן במדינה כל כך גדולה עלול לדרדר מיליונים לחרפת רעב.

הדאגה הסינית התמידית מפני אחוזים הביאה את סין לפזול לרחבי העולם, בחיפוש אחר דרכים נוספות להגדיל את הצמיחה, כדי לא לצלול לשפל כלכלי שמתרגש על מדינות כמו אוסטרליה, שהסתמכה יותר מדי על משאבי טבע ומוצרים, ולא העסיקה עצמה במחקר ופיתוח באופן רציני. לבסוף נחו עיני סין עלינו, אומה שהכתירה את עצמה כאומה של סטארט-אפ.

גזענות חיובית

לסינים יש חיבה מיוחדת ליהודים, חיבה שקשה שלא לראותה כשטחית. אפשר להגיד שיהודים סובלים בסין מ"גזענות חיובית", פרו-שמיות. כל נהג מונית ממוצע יודע להכריז ש"יהודים הם מאוד חכמים". הוא לא יידע איפה ישראל על הגלובוס, ויחשוב שמדברים בה אנגלית, אבל יהודים = חכמים. כאילו נכתב ככה בעלון הרב-תרבותיות שמחלקת המפלגה לאזרחים כאן. האמירה הזו כל כך נפוצה, שהיא הפכה כבר לבדיחה ותיקה שגורמת לישראלים בסין לנענע את הראש בייאוש (שהרי אנחנו יודעים כמה יהודים טפשים מסתובבים בעולם). ניתן להתרשם מה"גזענות חיובית" בסרטון הבא, שמסביר לילדים סינים למה יהודים הם כה חכמים. ספוילר – ההסברים מגוחכים.

^{"למה היהודים חכמים?" (תודה לבועז ארד)}

זהו הטייק הסיני על המוח היהודי. מבחינת טכנולוגיות ישראליות, אין ממש צורך להיתלות בהסברים מופרכים כמו הקראת תלמוד לעובר. בארץ חיים מתוך שאיפה מתמדת לחדשנות, כי המציאות דורשת אילתורים והציבור משתעמם מחדשות האתמול. זה טבוע בחברה עד כדי כך, שאנחנו לא שמים לב בכלל לנורמת החדשנות שאופפת את החברה הישראלית, וקל לשכוח שיש חברות שזה לא בדם שלהן. בסין, רוב הציבור לא התעניין בחדשות האתמול, ואת מה שדורש תיקון או שינוי הוא יעדיף לתקן בעזרת נייר סלוטייפ. כשיש לך 1.3 מיליארד בני אדם לדאוג להם, ההנהגה צריכה קודם כל לדאוג לספק את צורכיהם של כל כך הרבה ידיים וכיסים, ולכן הייצור הוא אדיר מימדים. עד עכשיו הייצור הענק הוכיח את עצמו כמנוע לצמיחה מופרעת בקנה מידה עולמי מזה שני עשורים, אבל, כאמור, ההנהגה כבר מחפשת להפוך את מנוע הדיזל המיושן לכור היתוך חדשני, והתעשייה הישראלית, שלא רק פורצת דרך בגלל מוחות יצירתיים, אלא ממש מוכוונת אסטרטגית לעבר פריצות דרך, היא מועמדת לא רעה לבניית כור עתידי שכזה.

הסינים מצידם מודים בעליונות הטכנולוגית של התעשייה הישראלית בשמחה. הנה רק לפני חודש התכנס פורום בו-אאו, המקבילה הסינית לפורום דאבוס. אחד הנואמים שסין גייסה על מנת ללמד את קהילת העסקים הסינית חדשנות מהי היה פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל על תרומתו לחקר מבנה הגבישים, אך גם אחד השגרירים המרכזיים של עקרון החדשנות הטכנולוגית ברחבי העולם. כותרת הרצאתו – חינוך ליזמות טכנולוגית לקידום צמיחה כלכלית, בדיוק מה שסין מחפשת. העיתונות הסינית היללה אותו כאילו בקהאם הגיע להשתקע כאן. הנה, כאן דיווחנו על זה ברדיו.

^{פרופ' שכטמן מדבר יזמות טכנולוגית בפורום בו-אאו}

הביקור של ביבי בתקשורת הסינית

אז איך תיארו בתקשורת את דבריו של נתניהו? מטאפורת ה"שקע ותקע" נכחדה במלאכות התרגום והסינון, ואת מקומה תפסו "נישואים מושלמים". נתניהו צוטט באומרו שהיהודים והסינים חכמים מאוד, שני עמים החולקים חוכמה וידע. בארץ מעקמים פרצוף על התבטאויות כאלה, בסין זה סתם נשמע כמו מחמאה. ראש ממשלת סין בעצמו, לי קה-צ'יאנג, אמר במסגרת פגישותיו עם נתניהו כי "המדע והטכנולוגיה הישראליים יכולים לחזק את יכולות הייצור של סין ואת יכולותיה להיכנס לשוק העולמי. זה יכול להיות שילוב מושלם". אחרי זה הוא קרא לעסקים ישראליים להשקיע בהייטק הסיני, וקיווה שסין תמשיך ללמוד מהטכנולוגיות החקלאיות של ישראל.

^{נתניהו עם ראש ממשלת  סין, לי קה-צ'יאנג וחיילים זקופים}

גם ברשתות החברתיות לא מצאנו תגובות זועפות לדברים של נתניהו. רוב התגובות נעו על הקשת הנמתחת בין רשמיות דיפלומטית לאותה אהדה שטחית ליהודים. לא נראה שנתניהו השאיר טעם מר בפי הסינים, כפי שניתן להתרשם מן הדוגמאות הבאות: "העם היהודי הוא עם יוצא מן הכלל", כתב הגולש "לא להתבלבל" מהעיר האנג-ג'ואו, "האינטליגנציה שלהם גבוהה מאוד, הם יודעים לעשות עסקים וכסף ויש להם די הרבה כלכלנים ומדענים. הם מאוחדים ומקריבים את עצמם למען ארצם. 70% מנכסי ארה"ב מרוכזים בידי יהודים, ובגלל זה ארה"ב חברה קרובה שלהם". גולש אחר בשם "הכל או כלום" כתב: "אני מברך את ראש ממשלת ישראל בבואו לסין. היהודים סבלו רבות בעבר, אך הם קוממו את עצמם אחרי מלה"ע ה-II בנחישות. אין לי שום ספק שישראל היא החברה הטובה ביותר של סין. אני מקווה שהידידות בין סין לישראל תלך ותתחזק, ושהמדינות יהיו חברות טובות בכל מצב". גולש נוסף כתב: "ישראל היא מדינה שלא ניתן להתעלם ממנה במזרח התיכון, קראתי על זה בספר שנקרא 'מעצמת העל הקטנה ביותר'. היהודים מצליחים לשרוד ולהתפתח בחריץ קטן, וזה לא קל בכלל".

"הם נפגשו קודם עם אבו מאזן!"

כשקמה סין העממית ב-1949, היחסים בין סין החדשה לישראל החדשה היו טובים. הרקע הסוציאליסטי חיבר בין שני העמים. אולם הצידוד של ישראל עם ארה"ב לא נעם למאו, שניסה להקים גוש עולמי שלישי, של מדינות בלתי מזדהות. בשלב הזה היחסים בין סין למדינות ערב החלו להתהדק. כיום הדיכוטומיה המדינית ההיא לא מובהקת כל כך, אבל סין משתדלת לצעוק בכל הזדמנות על יחסיה החמים עם העולם הערבי. בלי שום קשר לארצנו הקטנה, לא צריך להיות ביסמרק כדי להבין את הרציונל המדיני שמוביל את סין להקפיד על דופק מדיני בריא עם אומה של 200 מיליון בני אדם.

משום כך, על אף הצרימה שבגינוי הסיני נגד ההפצצות הישראליות בסוריה בעוד ביבי מסתובב כאן, אין בכך משום הפתעה כלשהי. בייחוד ראוי לציין שהגינוי, שהושמע ע"י דוברת משרד החוץ הסיני, היה קצר, עמום וחלבי. "אנחנו מתנגדים לשימוש בכוח צבאי ומאמינים שיש לכבד את ריבונותה של כל מדינה", הצהירה הדוברת חוואה צ'ון-יינג מבלי להפנות אצבעות. "סין קוראת לכל הצדדים לפעול לשמירה על השלום והיציבות באיזור, ולהימנע מפעולות שיובילו להסלמת המתיחות".

בהקשר הזה דיברו בתקשורת בישראל על אבו מאזן, עימו נפגשו מנהיגי סין לפני נתניהו (עלבון). מי שעקב מקרוב שם לב שאבו מאזן התייבש בבירה במשך יום שלם לפני שמנהיגי סין התפנו מסדר היום הפנימי שלהם כדי לקבל את פניו בחיילים הזקופים. אבו מאזן לא התרגש, אולי תוך הכרה בתפקיד שלו בהצגה הבינלאומית הטובה ביותר שארגנה סין בשבוע החולף – להשוויץ לכל שומע שהם הביאו את שני המנהיגים העוינים לאותה המדינה. היו שייחלו ללחיצת יד של שני המנהיגים עם סי ג'ינפינג באמצע, אבל מבחינת הסינים, ההצלחה המדינית הקטנה הזו היא התפתחות חיובית מאוד, ואולי גם הסיבה העיקרית לביקור. אך בארץ שכחו לעצור ולהביט במה שקרה מנקודת מבט סינית. בעיני הסינים זה מצטייר כאילו סין מתווכת כרגע בסכסוך הכי יוקרתי בעולם. בדרך הזדמן למנהיגי סין החדשים לגבש רושם ראשוני משני המנהיגים של העממים הקטנים האלה, שאוכלוסייתם יחדיו קטנה יותר מאוכלוסיית שנחאי לבד.

^{נתניהו  וסי בפגישתם אתמול}

חייבים להודות שכן הופיעו כמה פרסומים סיניים ממסדיים שיצאו נגד ישראל, אבל ההקשר היחיד שניתן היה, כמובן, המדיניות הישראלית בסכסוך הישראלי-ערבי. מנהל המכון לעברית ויהדות באוניברסיטת פקין כתב מאמר ב"גלובל טיימס" (עיתון ממסדי באנגלית), שטען שדעת הקהל בסין הולכת ונוטה בעשורים האחרונים לצד הפלסטינים. מאמר נוסף שהתפרסם היום (10 במאי) ביומון הנוער הסיני, עוד שופר שלטוני, ציין את הלחץ המדיני שנתניהו היה נתון בו במהלך הביקור בגלל ההפצצות, לחץ שאולי הוביל אותו להורות על הפסקת הבנייה בהתנחלויות במהלך שהותו בסין. אבל הצהרות ודעות כאלה לא מהוות שינוי דרסטי מהקו המדיני של סין עד כה, שקוראת בכל עת להפסקת האלימות וחזרה לשולחן המו"מ.

משפחה וחומה גדולה

לבסוף, לנו ברדיו נדמה היה שביבי דווקא עשה שיעורי בית לקראת המפגש עם מנהיגי סין וכלי תקשורתה. במהלך הביקור הוא העניק ראיון לסוכנות הידיעות סינחואה, ושם הוא לא השתמש במטאפורות מעולם האלקטרוניקה. "לישראלים ולסינים יש מוחות אדירים", אמר, "וממה שראיתי בסין ב-15 השנים האחרונות, אם נאחד את היכולות שלנו, אני מאמין שנצעד לעבר עתיד זוהר". כשנשאל ע"י אחד הגולשים בבית מהם תחביביו וכיצד הוא מפחית לחצים, השיב נתניהו שהוא מבלה זמן רב עם משפחתו וילדיו.

כל תייר המום שנסע עשר דקות ברכבת התחתית בבייג'ין יכול להסיק שהמשפחה היא דבר חשוב מאין כמוהו בסין. פרסומות הטלוויזיה גדושות בילדים שובבים, אמהות מחייכות וסבתאות מהנהנות, והסינים מקבלים פעמים רבות החלטות לא מתוך התחשבות ברצונותיהם, אלא במציאות המשפחתית שלהם. מההיבט הזה, נתניהו שיחק אותה בגדול כשביזבז את כספי הציבור על הבאת משפחתו לביקור מתוקשר בחומה הגדולה.

הערה: המאמר משקף את עמדת הכותב בהתבסס על ניתוח דיווחי התקשורת הסינית