רמת החיים בסין ממשיכה לעלות

דוח שפרסמה תכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) לפני מספר ימים ממקם את סין במקום ה-101 מתוך 187 מדינות ואזורים בעולם. הדוח מתבסס על מדד הפיתוח האנושי (HDI), כלי להשוואת רמת התפתחותן של מדינות שונות. מדד זה משקלל שלושה משתנים: תוחלת החיים, רמת ההשכלה ורמת החיים כפי שהיא נגזרת מרמת ההכנסה לנפש. ערכי המדד נעים בין 0 (רמת הפיתוח הנמוכה ביותר) ל-1 (הגבוהה ביותר).

במהלך 30 השנים האחרונות, מדד הפיתוח האנושי של סין גדל מדי שנה ב-1.7%, והגיע בשנת 2011 ל-0.699, עליה לעומת שנת 2011, אז עמד מדד זה על 0.695. אם משווים את הנתונים לשנת 1980 מתגלה גידול של 72%.

הנתון הסיני גבוה מעל הממוצע במדינות מזרח אסיה והאוקיינוס השקט העומד על 0.683, וכן גבוה מזה של ברזיל, רוסיה, הודו ודרום אפריקה.

לדברי נציג תכנית הפיתוח של האו"ם בסין, כריסטוף בהואט, הצלחתה של סין נובעת בעיקר מהשקעות בפיתוח מדעי בתחום החקלאות, השקת אזורי פיתוח כלכליים מיוחדים, משיכת הון זר, יישומה של מערכת חינוך חובה בת 9 שנים, כמו גם הקמת מערכת להבטחת איכות חיים בסיסית, קידום השוויון וכן שיפור מתמיד של שירותי הבריאות.

^{נציג תכנית הפיתוח של האו"ם בסין, כריסטוף בהואט}

הדוח מציין, כי מלבד סין, 40 מדינות נוספות רשמו קידום כלכלי ניכר, וכן נקטו במדיניות יעילה למלחמה בעוני. "עלייתן של מדינות בחצי הכדור הדרומי היא חסרת תקדים בהיקפיה ובמהירותה. מעולם לא השתנה רמת חייהם של אנשים כה רבים ובמידה ניכרת בזמן כה קצר".

עם זאת, רנטה דסאלין, נציגת UNDP בסין, מדגישה כי "פיתוח כלכלי לבדו לא יכול באופן אוטומטי לבטא קידום בפיתוח האנושי. יש צורך במדיניות הנאבקת בעוני, ומשקיעה בבריאות, הזנה ובריאות, וכן בחינוך ובהקניית מיומנויות מקצועיות."

הדוח גם מזהיר, כי הן מדינות מפותחות והן מדינות מתפתחות מתמודדות אל מול אתגרים כגון הזדקנות האוכלוסייה, איכות הסביבה, חוסר שוויון חברתי, רמת החינוך, הזדמנויות בשוק העבודה כמו גם חוסר יכולת של האזרחים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות. על פי הערכות, אם לא ינקטו צעדים כלל עולמים למניעת אסונות סביבתיים, הרי שעד שנת 2050 יתכן ומספר הסובלים מעוני יעמוד על 3 מיליארד איש.