הגזירות הכלכליות של חג האביב

שלושת הימים הראשונים של השנה החדשה הם הימים המתאימים ביותר לבקר קרובים וחברים ולצאת לבלות. אולם יחד עם זאת, נדמה שהסינים סובלים מהוצאות גדולות במיוחד באותם הימים. גולשים באינטרנט מפרסמים ללא הרף רשימות של הוצאותיהם במהלך הימים האחרונים. גולש באחד הפורומים פירסם פוסט שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, תחת הכותרת "כמה כסף צריך יליד שנות השמונים כדי לחגוג את חג האביב". בין אלפי התגובות חשפו גולשים נוספים את הוצאות החג שלהם, וגרמו לגולשים להתלונן מרות ולכנות את החג בשם "שוד האביב", שבסינית נשמע אותו הדבר (Chunjie, בסינית 春劫).

"צריך לתת מעטפות אדומות גם לזקנים וגם לילדים, לקנות מוצרים לחג, לקנות מתנות לקרובים, ללכת למסיבות של חברים מהלימודים, להזמין חברים לארוחות במסעדות...... ככה כל הזמן יש אילוצים חברתיים שדורשים להוציא עוד ועוד כסף", כותב הגולש ג'אנג יי-מין שנסע עם משפחתו למחוז גאנסו בשביל החג. ג'אנג מספר שהוא הוציא עד כה מעל 20 אלף יואן, וזה אפילו לא כולל את הנסיעה חזרה לנאנג'ינג.

בסקר שנערך באינטרנט נתגלה כי מעל 40% מקרב הגולשים מוציאים מעל 5,000 יואן בימי החג, וכמעט 30% מדווחים שהם הוציאו מעל 10,000 יואן.

מהם חמשת הדברים שאנשים מבזבזים עליהם הכי הרבה כסף? הראשון זה המעטפות האדומות למבוגרים ולילדים. גברת סו' מטיינג'ין מתוודה: "אני ובעלי החלטנו לתת להורים שלנו מעטפה של 2,888 יואן, כלומר 5,776 יואן לשני הצדדים. בנוסף לכך נתנו לבן הדוד ולבת הדוד מעטפה בת 600 יואן כ"א. בסה"כ הוצאנו 6,976 יואן", וזה רק במעטפות האדומות.

דבר שני – קניית בגדים חדשים. "מעיל כביכול איכותי שווה כמעט אלף יואן, ובגדים לילדים עולים 400-500 יואן", כתב תושב של העיר האי-קואו שבאי האינאן בדרום, "אז הוצאנו כמעט 3,000 יואן על בגדים חדשים, סכום ששווה בערך למשכורת החודשית שלי".

מספר שלוש – ארוחות ובילויים. סיאו ליאו מצ'ונגצ'ינג מספר: "כשאתה חוזר הביתה לחג, אתה נאלץ להזמין לא רק את הקרובים שלך לארוחות במסעדות, אלא גם את כל החברים. כל ארוחה מסתכמת ב-800-1,000 יואן, אז 3-4 ארוחות שוות למשכורת חודשית שלי".

הבזבזן הרביעי – מתנות הביתה. ליו ווֶן-בּין שעובד בשניאנג כותב: "בשנתיים האחרונות לא חזרתי הביתה כי הילד שלי היה קטן מדי, לכן השנה הייתי צריך להביא עוד יותר דברים כדי לפצות. כשאני עושה חשבון של כל הדברים, הוצאתי יותר מ-10,000 יואן כדי לחזור הביתה".

ובמקום החמישי – תחבורה. סיאו הואנג שנולד במחוז פוג'יין ועובד בבייג'ין כותב: "קשה לקנות כרטיסי טיסה בהנחה במהלך החג, אז כיוון אחד עולה כמעט 2,000 יואן, הלוך ושוב – כמעט 4,000 יואן, והסכום הזה עוד לא כולל את ההוצאות בנמל התעופה".

ליו סין שעובד במחוז ג'ילין מסכם: "כל שנה כשאני חוזר הביתה לחג ולבקר קרובים, אני מוכרח להוציא ערימות של כסף על כל דבר, ולכן אם אין לי בכיס 4-5,000 יואן – אני לא מעז אפילו לחזור הביתה". דאי הונג, יועצת ליחסי ציבור בהאינאן, התייחסה לתופעה זו של אנשים שלא חוזרים הביתה ביידים ריקות ואמרה: "זוהי תרבות של שמירת כבוד, ובחג האביב זה מתפוצץ לנו בפנים".

^{"לא רוצה לחזור הביתה, אני רק רוצה להישאר לבד", נס האדם מכל מעמסות החג}

בחג האביב השנה נפוץ המשפט "עם או בלי כסף, העיקר לחזור הביתה לחג". גולשים רבים מאמינים שנטל ההוצאות מחריב את אושרם – 30% מהמשתתפים בסקר ההוצאות לחג שהוזכר לעיל ציינו שהוצאותיהם היו כל כך גדולות, שהם כלל לא הרגישו את שמחת החג השנה. יועצת היח"צ דאי הונג מציעה: "עדיף שההוצאה לא תהיה גדולה מסכום של משכורת חודשית אחת". יועץ פיננסי אחר ניסה לעשות סדר: "אם אתה מרוויח 8,000 יואן לחודש, כדאי שתוציא כ-6-7,000 יואן. אם אתה מכניס 3,000 כל חודש, תוציא לא יותר מ-2,000 במהלך החג".