מה אני, משרת שלך?

מאת: CRI  תרגום: סו' ג'יה, רן בולדור

לפני שתומאס קאופמן הגיע לסין, הוא עבד כפקיד בנק בציריך, שוויץ. בגיל 38 עדיין לא הצליח לדמיין כיצד ייראה עתידו. מבלי לדעת ולו מילה בסינית, קאופמן נסע במאי השנה לעיר צ'נגדו במחוז סצ'ואן, כדי לעבוד בה כמנהל משק של בית פרטי. או משרת, אם תרצו.

קאופמן מספר שהגיע לסין לגמרי במקרה. כששואלים אותו מדוע בחר בקריירה יוצאת דופן שכזו, הוא משיב כי "אחרי שעבדתי בכמה בנקים בשוויץ, הבנתי שאני מאוד נהנה לשרת אחרים. כשלקוחותיך מחייכים לאחר שדרישותיהם מולאו לשביעות רצונם, אתה עצמך חש גם סיפוק גדול".

אף על פי שקצב הצמיחה הכלכלית הואט במקצת, עוד ועוד מיליארדרים נערמים בעשירונים העליונים של סין. הם מוציאים סכומי עתק על רכבי יוקרה ואחוזות פאר, ושולחים את בניהם ובנותיהם לרכוש השכלה באוקספורד ובקיימברידג'. קאופמן גילה שבנסיבות אלה של סין המתפתחת במרץ, קל למצוא עבודה כמשרת.

במטרה לרכוש את הכישורים הדרושים לעבודה הזו, קאופמן עבר קורס מרוכז בן 8 שבועות במכללה הבינלאומית למשרתים, שבמהלכו למד את נימוסי אירופה וגינוניה. אחרי שסיים, החליט להישאר בסצ'ואן. כיום, הוא מכשיר עשרים סינים לשמש כמשרתים. משרתים פוטנציאליים אלה ייכנסו לאחר מכן לעבודה באיזור מגורים במרכז צ'נגדו, ובו 146 בתי יוקרה חדשים. איזור זה מחזיק במערך משרתים 24 שעות ביממה, ובו קאופמן מלמד את שאר המשרתים להבחין בין סוגי יינות צרפתיים וסיגרים קובניים, ולזהות שעונים מזוייפים. "אופן ההתנהגות הוא מהותי ביותר כאן – כיצד לדבר, באילו מצבים ללחוץ ידיים. עבורנו זה אולי מובן מאליו, אבל אין זה בהכרח כך עבורם", אומר קאופמן.

^{יודע להבדיל בין VSOP ל-XO. משרת תוצרת סין}

בד בבד עם התרבותם של המולטי מיליונרים בסין בשנים האחרונות, הולכות וגדלות גם הדרישות לאנשי משק בית מומחים במשרה מלאה. בעבר, עשירים ואנשים בעלי שם נהגו להעסיק עוזרות בגיל העמידה שהגיעו מאיזורים לא מפותחים לעיר הגדולה, כדי לסייע להם במטלות הבית. "אולם עכשיו העשירים מעדיפים למצוא מנהלי משק בית מאירופה. כולם אוהבים את דרך החיים המערבית", אומר קאופמן. "העשירים שמים דגש על מעמדם החברתי, ובו הזמן הופכים אותו לבינלאומי יותר. הם מחפשים משרתים שיודעים לנהל מרתף יינות, לשכור לימוזינות ולהקפיד על אנינות טעם אמנותית גבוהה בעיצוב הבית".

הוּ רוּן (מייסד וחוקר ראשי של חברת Hurun Report) מכיר לעומק את מנהגיהם של בני האליטה הסינית: "העסקה של משרת במשרה מלאה מסמלת מעמד חברתי, ובייחוד אם המשרת ממוצא אירופי. מעבר לכך, העסקה של משרת היא הגיונית למדי, אם כבר אתה משקיע 10-5 מיליון דולר על בית אחד".

אנתוני סיידן-הולנד, משרת בריטי בעל מעל 20 שנות נסיון בתחום ניהול משק הבית ומייסד איחוד המשרתים של בריטניה, מסכים עם דעות אלו: "הנובורישים הסינים לא מעוניינים לחיות את החיים שחיו עד כה. הם יודעים להכין אוכל, אך הם מעדיפים שמישהו אחר יבשל עבורם כעת".

למרות זאת, סיידן מעדיף שלא לשלוח לסין משרתים שלא מדברים מנדרינית. במקום זאת, הוא מעדיף להקדיש מאמצים לאימון משרתים סינים, בחירה המשתלמת יותר לטווח הארוך. מתוך אלפיים המשרתים הסינים שעברו הכשרה תחת סיידן, רובם כיום עובדים בתעשיית מלונות הפאר בסין.

^{אילו באטמן היה סיני...}

"אף על פי שהדרישה למשרתים אירופיים הולכת וגדלה" אומר קאופמן, "אלה טרם החלו לנהור לסין. המכשול הרציני ביותר הוא השפה. מנהל משק הבית צריך לחלק הוראות לשאר אנשי הצוות, לגנן, לטבח, למנקה. אם הוא לא יודע סינית, העבודה הופכת לקשה יותר. העסקת מנהל משק אירופי מביאה לבעל הבית יותר 'פנים', אולם מנהל משק סיני עשוי להיות יעיל יותר, פשוט מפני שהוא יודע לדבר את השפה פה", מסכם קאופמן, שלומד בעצמו סינית פעמיים בשבוע.

שיגרת יומם של המשרתים האירופים לא קלה כלל, מחמת שעות העבודה הארוכות, הפערים התרבותיים והיעדר הבנה הדדית, ורבים עוזבים את משרותיהם על מנת למצוא משרות נוחות יותר ברוסיה או במזרח התיכון. על מנת להתגבר על בעיה זו, מכללת המשרתים האירופית פתחה סניף בסין, שאולי אף יסייע לסינים למצוא בהזדמנויות עבודה רבות יותר. לדברי הו רון, "לפני חמש שנים, מלונות הפאר נוהלו בעיקר על ידי זרים, אולם כיום ניתן למצוא יותר ויותר מקומיים בתפקידים ניהוליים. לכן אין לי ספק שמשרתים סינים יכולים ללמוד את הגינונים האירופיים עד מהרה".