הדרך חסומה לבעלי מוגבלויות

מאת: בייג'ינג טיימס  תרגום: רן בולדור

ביום השנה הבינ"ל ה-21 לסיוע לבעלי מוגבלויות, שלח הואנג רווי, בעל מוגבלויות בעצמו, טופס שאילתא למחלקת כוח אדם במשרד לבטחון סוציאלי, במטרה לברר כמה בעלי מוגבלויות גויסו לעבוד במשרות ממשלתיות. מן הנתונים שנשלחו לו חזרה, גילה הואנג שבחמש השנים האחרונות, 92 בעלי מוגבלויות בלבד גויסו לכאלה משרות.

הואנג משותק בצד שמאל של פלג גופו התחתון בעקבות מחלת הפוליו שלקה בה בילדותו. למרות מצבו המיוחד, הוא סיים את לימודיו במכללה בשנת 2011, ומיד לאחר כך ניגש למבחני הקבלה לעבודה בשירות ציבורי. "המבחן הכתוב שלי זכה למקום השלישי, אולם משום מה המבחן בעל פה שלי הגיע למקום האחרון, ולבסוף סיימתי בתוצאה נמוכה להחפיר", מספר הואנג. "חשתי שעברתי השפלה ואפליה, ולאחר מכן לא רציתי לגשת שוב לבחינות".

ביוני 2007, המכון לחקר ממשל חוקתי באוניברסיטת סין לממשל ולמשפט ערך סקר בנוגע לאפליה במקום העבודה בעשר הערים הגדולות בסין. התוצאות מראות על אפליה חמורה שמתרחשת בגיוס למשרות בשירות הציבורי. מבין כל הקבוצות שחוות אפליה, מספר מקרי האפליה של בעלי מוגבלויות גדול מכל היתר ב-65.6%.

^{גם סיני וגם בעל מוגבלות? השתדל שחלום חייך לא יהיה משרת פקיד ממשלתי}

מועצת המדינה (הממשלה) כבר תיקנה ב-2007 תקנה ל"קידום בעלי מוגבלויות במקומות העבודה", שמחייבת כל בית עסק להקדיש 1.5% מכלל העובדים לבעלי מוגבלויות. אולם על פי נתונים סטטיסטיים שפורסמו בתקשורת במהלך 2011, בכל 32 המחוזות בסין גם יחד הועסקו אך ורק 92 בעלי מוגבלויות בחמש השנים האחרונות למשרות ציבוריות, כאשר רובם הועסקו כעובדים בפדרציה הסינית לבעלי מוגבלויות, אותו גוף שאמור לסייע לבעלי המוגבלויות למצוא עבודה במקומות אחרים. יצויין שדווקא בהונג קונג, עד מרץ 2010 הועסקו 3316 עובדים במגזר הציבורי.

"הפער הגדול הזה מביא אותנו למסקנה שהמדינה צריכה להוביל את הקמפיין לגיוס שוויוני של בעלי מוגבלויות, ולא ניתן להמשיך ולהסתפק רק בסיסמאות", אמר הואנג. הוא הוסיף שהוא כעת מנסה לברר האם באילו מחוזות ועיריות מועסקים בעלי המוגבלויות שלא עובדים בפדרציה, והאם הם באמת מהווים 1.5% מסך העובדים במקום עבודתם. הואנג ממתין כעת לתשובה שאמורה להגיע אליו בקרוב.