מכללה למנהל או סוכנות ליווי?

מאת: יומון העם  תרגום: סי סיאו צ'י, רן בולדור

לאחרונה, רומן נרקם בין כריש הנדל"ן ואנג שה לשחקנית אחת, לאחר שהשניים הכירו במכללת צ'ונג קונג (באנגלית: Changjiang ובסינית: 长江商学院) למנהל עסקים. בתוך שנה וואנג סיים את הליכי הגירושין מאישתו, שלפי השמועות הותירה אותו חסר פרוטה.

ואנג שה, בן למיעוט הג'ואנג בסין, נולד ב-1951 בעיר ליוג'ואו שבמחוז גואנגסי. ואנג מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של חברת הנדל"ן ואן קה; כסגן ראש התאחדות החברות הפרטיות בסין; כחבר הוועדה המתמדת של איגוד הנדל"ן וכסגן ראש איגוד הנדל"ן של העיר שנג'ן, ולבסוף גם כסגן ראש לשכת המסחר של שנג'ן. במרץ 2011 ואן קה הצהירה שואנג שה נסע ללמוד בארה"ב.

המאהבת של ואנג היא טיין פּוּ-ג'וּ'ן, שחקנית תפקידים שוליים עלומה ויועצת נדל"ן לרכישות בתים לא גמורים, שצעירה מוואנג בשלושים שנה. בינואר השנה, טיין פגשה בואנג בטיסה במחלקה ראשונה לשנג'ן, ושם פיתחה איתו מערכת יחסים מפוקפקת. ואנג אף עזר לטיין להוריד את המעיל שלה במטוס, מה שגרם לנוסעים האחרים לחשוב שהם אב ובתו.

^{ואנג שה וטיין פּוּ-ג'וּ'ן. לא בדיוק אב ובתו}

סטודנט באחת המכללות סיפר שהתופעה של בחורות יפות שמחפשות גברים עשירים נפוצה מאוד במכללות למנהל עסקים, והיא הפכה לסוד שגלוי לעיני כל. נדמה שכיום, בתי ספר למנהל עסקים לוקחים על עצמם יותר ויותר תפקיד של משרד שידוכים.

אולם עוד ועוד גולשים ברשת מדברים על כך שהנהנית העיקרית מן השערוריה הזו היא מכללת צ'ונג קונג, ובעוד שמם של ואנג וטיין הוכתם עקב השמועות על הרומן והגירושין, צ'ונג קונג הפכה להיות הנושא החם בוויבו (הטוויטר הסיני) מבלי לשלם ולו פרוטה להוצאות פרסום.

מכללת צ'אנג קונג הוקמה על ידי קרן לי ג'יה צ'נג, מלכ"ר למטרות חינוך בעל אישור ממשלתי. המכללה חברה בארגון הבינלאומי לבתי ספר למנהל עסקים (AACSB) ובקרן אירופה לפיתוח ניהול (EFMD). המכללה מציעה לבוגריה מסלולים לתואר שני במנהל עסקים, ועל מנת להתקבל יש צורך בתואר ראשון, שנתיים נסיון בעבודות במשרה מלאה. דרושים גם ציונים גבוהים במבחני GMAT או GRE כדי להשתתף בקורסים הנלמדים באנגלית.

אולם המחסום הבעייתי ביותר להרשמה למכללה הוא שכר הלימוד הדמיוני שיש לשלם. על פי האתר הרשמי של המכללה, שכר לימוד לתואר EMBA ב-2013 עומד על 688 אלף יואן, לא כולל 2000 יואן נוספים דמי רישום. בדיקה קצרה העלתה שב-2009 שכר הלימוד עמד על 528 אלף יואן; ב-2010 נדרשו הסטודנטים לשלם 588 אלף; ב-2011 הגיע הסכום ל-628 אלף; והשנה עמד שכר הלימוד על 658 אלף יואן. ניתן לראות מן הנתונים שבכל שנה שכר הלימוד קפץ בין 30-60 אלף יואן.

אולם גם שכר הלימודים הגבוה לא מניא אנשים מלהירשם לצ'ונג קונג. "מטרת הרישום למכללה אינה לימודים כלל, אלא יצירת יחסים עסקיים" – כך מסביר אחד מבוגרי ביה"ס הבינלאומי למנהל עסקים סין-אירופה, בעל תואר שני בכלכלה מביה"ס לאונרד נ. סטרן למנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. בן 33 ועם הון משפחתי של עשרות מיליוני יואן, הוא מספר שהסיבות להתקבלותו לצ'ונג קונג הן השכלתו הקודמת והנסיון שצבר בחברה ממשלתית שבה עבד.

^{"חייו החדשים של ואנג שה", צועקים העיתונים}

לאחרונה, הרשת גועשת סביב סיפור שנכתב ע"י בחורה בשם מו דזה מיי. הסיפור, "תואר EMBA וכרטיס לחדר", מגולל את פרטיה השערוריתיים של תופעה שמתרחשת בין כותלי המכללה, של אנשים מצליחים המחפשים חוויות מיניות בכיתות ה-EMBA. הסטודנטיות ב-EMBA מחולקות לשני סוגים: סוג אחד כולל מנהלות בכירות ורווקות, שרואות בלימודי התואר קרקע פוריה ליצירת קשרים חברתיים ולמציאת בן זוג לחיים.

הסוג השני כולל בחורות יפות מעסקי האופנה והבידור, שנרשמות ללימודים והולכות לקורסים היקרים ביותר כדי למצוא לעצמן "שוגר דדי" שיפרנס אותן. בקרב אלה רווחה לה התופעה של "חלוקת כרטיסים לחדר". אותן הסטודנטיות שוכרות חדר במלונות הסמוכים למכללה, ומבקשות שני כרטיסים – כרטיס אחד הן שומרות לעצמן, ואילו את השני הן מביאות לגבר שמוצא חן בעיניהן, והקורא המשכיל יכול להבין לבד במה דברים אמורים ולאן הם מתפתחים. חלק מהבנות נותנות את כרטיסיהן בחשאי, אולם חלק עושות זאת באופן פומבי, וגבר שמעוניין להיות מנומס לא יכול לסרב ולקחת את הכרטיס. חלק מהגברים העידו שבימים עמוסים עליהם לבקר ב-4-3 חדרים שונים עד שכבר תש כוחם. מו דזה מיי מספרת שהתופעה הזו הגיעה לרמה כזו, שהמכללות עצמן כבר מגייסות כל שנה בחורות נאות וסלבריטאיות כאלה או אחרות, כדי שישמשו כפרסומות בשר ודם למכללות.