המולדת השנייה: יהודי אשכנז בסין

מאת: פאן גואנג, וואנג ג'יין, מחברי הספר: "היהודים וסין" תרגום: עמית אלעזר

לקראת סוף המאה ה-19 היה מספר היהודים ברוסיה הגדול ביותר בעולם כולו. עם זאת, תנאי החיים של יהודי המדינה היו ירודים בהשוואה לקהילות יהודיות אחרות, הם סבלו מהגבלות קשות בתחום הכלכלי ולא נהנו מזכויות אזרחיות.

במארס 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני על ידי תנועה מהפכנית רוסית, אך המקרה נוצל על ידי קבוצות שונות על מנת לשסות את האוכלוסייה המקומית כנגד היהודים. גל הפרעות האנטישמיות ששטף את המדינה בין השנים 1882-1881 קיבל בעברית את השם "סופות בנגב". רבים בחרו להגר לארה"ב, אך כמאה אלף יהודים פנו אל עבר המזרח והיגרו לסיביר, אזור הקרוב גיאוגרפית לצפון-מזרח סין. בנוסף, במאה ה-20 הביאו שתי המהפכות, ב-1905 ובאוקטובר 1917 לגלי הגירה נוספים של יהודים לסין.

עם זאת, המרכיב העיקרי אשר טרם להגירתם של יהודים לסין הייתה הקמתה של מסילת רכבת חדשה, אשר חיברה את אזור סיביר עם מקומות שונים בצפון-מזרח סין. בשנת 1896 חתמו סין ורוסיה על מספר הסכמים אשר אפשרו את הקמתה של מסילת רכבת מסיביר אל עבר המחוזות היי-לונג-ג'יאנג וג'ילין עד לעיר ולדיווסטוק.

^{מנהיגי הקהילה היהודית של חרבין, 1917}

גורם נוסף שטרם להגירתם של יהודים למקום קשור לרצונותיה האימפריאליסטיים של רוסיה בשטחה של סין. רוסיה השתמשה בשנת 1900 בצבא שמונה המעצמות וכבשה את שלושת המחוזות של צפון-מזרח סין (אזור הידוע במערב גם בשם מנצ'וריה). הדבר גרם להגעתו של מספר הולך וגדל של פקידים, אנשי צבא, טכנאים ומנהלים רוסיים לאזור. בנוסף, קיוותה רוסיה לעודד אזרחים רבים יותר להגר לאזור חדש זה בו שלטה בסין, ואישרה לכל החפץ בכך להגר למקום, שם הובטח חופש דתי וכן חיים לא מגבלות בתחום המסחר או החינוך. מספר לא מבוטל של יהודים החליט להגיע למקום, והועסק בהקמת מסילת הרכבת או בנמל הצבאי של העיר לו'-שון, בעוד אחרים החלו לעסוק במסחר ובתעשייה.

בשנת 1904 פרצה מלחמת יפן-רוסיה, ושתי המדינות נאבקו זאת בזאת על מנת להשתלט על אזור צפון-מזרח סין. שנה מאוחר יותר הסתיימה המלחמה בהפסד רוסי, דבר שהעמיק את המשבר החברתי במדינה והוביל להתפרצות מהפכה ב-1905. שוב הופנו חיצי השנאה כנגד היהודים והחמרת תקנות תחום המושב גרמו ליהודים נוספים לעזוב את רוסיה, חלקם בחרו בסין כמפלט לצרותיהם.

בפיתוחה של ההגירה היהודית לאזור צפון-מזרח סין, נודעה לעיר חרבין חשיבות רבה. חרבין הייתה אחת התחנות על מסילת הרכבת, כמו גם מרכז ניהולו של הפרויקט. בשל כך, הגיעו למקום בעלי מקצוע רבים מרוסיה ומסין. כך הפכה חרבין מכפר דייגים קטן לכרך חשוב. היהודים הראשונים הגיעו מסיביר לחרבין במהלך השנים האחרונות של המאה ה-19. הם עסקו בעיקר בתעשיית המכרות, גידול בהמות, וכן בתחומים שונים הקשורים למסילת הרכבת ולמסחר במזון.

^{בית הכנסת בחרבין}

בשנת 1903 מנו היהודים בחרבין 500 איש, וכן ייסדו את האיגוד היהודי של חרבין. באותה השנה, נבנה גם בית הכנסת הראשון. הקהילה בחרבין הייתה הקהילה היהודית האשכנזית הראשונה בסין, אשר קדמה לה רק קהילת היהודים הספרדים בשנחאי ובהונג קונג.

בנוסף לחרבין, התגוררו יהודים גם בערים מנג'ואולי, האילאר, צ'יצ'יהאר, שניאנג, ודה-ליין. היו גם שבחרו להמשיך משם בחיפושם אחר הזדמנויות נוספות והגיעו לטיינג'ין, שנחאי ואף להונג-קונג.