שגעת הקניות המקוונת

יאנג הוי, עובדת צווארון לבן בת 29 מבייג'ין, מצהירה כי הרכישה הבאה שלה ברשת האינטרנט תהיה פיסטוקים מיובאים מארה"ב ובשר חזיר ממחוז יונאן. את שני אלו לרוב לא ניתן להשיג בסופרמרקטים בבירה הסינית.

"למרות שיש שפע ומגוון רב של מוצרים על מדפי הצרכניות, מספר הפריטים המיובאים מחוץ לסין וממחוזות שונים של המדינה מוגבל, והמחירים בדרך כלל גבוהים," אמרה יאנג. "אני אוהבת לרכוש מוצרי מזון באינטרנט מכיוון שזה מאפשר לי לקנות מאכלים מיוחדים ללא מגבלות גיאוגרפיות במחירים הטובים ביותר בשוק".

יאנג טוענת שהיא מוציאה כ-4,000 יואן מדי שנה על קניית אוכל באינטרנט, בעיקר על רכישת מוצרי מזון שידועים כתחום מומחיות של מקום כזה או אחר, למשל, עוגת אננס מטייוואן או תמרים ואגוזים ממחוז סינג'יאנג. "זו הדרך שלי ליהנות ממטעמים שונים וגם ללמוד על מקומות שונים."

עבור סינים אניני טעם רבים כמו יאנג, התפתחותה המהירה של תרבות הקניות באינטרנט היא דרך להרחיב את אופקיהם הקולינאריים. האינטרנט מאפשר להם להגיע למגוון רחב של מוצרים, החל ממאכלים יקרים מאוד כמו קן סנונית מבושל שמחירו עשוי להגיע לאלפי יואנים, ועד למאכלים זולים שעלותם יואנים בודדים.

^{קן סנונית. מעדן.}

נכון להיום, לא ניתן להעריך באופן מדויק כמה אנשים רוכשים מוצרי מזון ברשת מדי שנה. אתר הרכישות המקוונות הגדול Taobao.com, דיווח כי 10.5% מתושבי שנחאי קנו בשנת 2011 חטיפים באתרם. הנתון מעמיד את אוכלוסיית שנחאי במקום הראשון ברשימת קוני המזון באינטרנט. יותר מ-60% מן הרוכשים היו נשים. האתר חושף כי שעות השיא של קניית חטיפים באינטרנט הן בין 11 בבוקר ל-4 אחה"צ, או בסביבות 11 בלילה.

סדרת טלוויזיה בת 7 פרקים הנקראת "סין שעל קצה הלשון" (舌尖的中国) ששודרה לאחרונה, הראתה עד כמה גדול שוק המזון המקוון בסין. היא עוררה גל של סקרנות קולינארית והביאה אנשים למהר ולהזמין את המאכלים שראו דקות ספורות קודם לכן על מרקע הטלוויזיה.

"אנחנו עדים לעלייה של 50% במכירות מדי חודש, ואנחנו יודעים שכ-90% מהלקוחות אינם מהאזור שלנו," אמר מנכ"ל של חברת מזון המשווקת קליפות מנדרינה הפועלת במחוז גואנגדונג. החברה קיימת זה כבר 100 שנה, ולאחרונה הוזכרה בסדרת הטלוויזיה הפופולרית. "לעולם לא עלה בדעתנו שעלייה כזו במכירות בכלל אפשרית," אמר.

נתון נוסף מ-Taobao.com מראה כי בתקופה של 4 ימים בלבד, 5.84 מיליון אנשים ביקשו לרכוש מאכלים וחטיפים מיוחדים המיוצרים רק במקום מסוים.

^{"יקירתי, לא אמרנו שנצא לקניות בשוק?" -"אני כבר בקניות!"}

שגשוג המסחר באינטרנט באופן כללי והעלייה במספר האנשים הרוכשים מזון ברשת בפרט, מאפשרים לעסקים מקומיים להרחיב את תחום פעילותם ולהגיע לקהל גדול של לקוחות ללא מגבלה גיאוגרפית.

על אף ההיתרונות שהוזכרו, יש אנשים המרימים גבה ומעלים טענות נגד איכות מוצרי המזון הנרכשים באינטרנט.

"לפעמים קשה לזהות מוצרים מזויפים. רציתי לקנות בשר חזיר מיונאן אחרי שצפיתי בתכנית טלוויזיה. אבל, להפתעתי מצאתי כמות עצומה של חנויות מקוונות שמוכרות את המוצר הזה. אני משוכנע שחלקם הציעו זיופים, אולם אין בידי לדעת מה אמיתי ומה לא," אמר וואנג מינג, תושב שנחאי. "בסוף ויתרתי. לא רציתי לקבל חתול בשק."