CRI Online
 

סיפורם של יהודי טיינג'ין

GMT+08:00 || 2012-06-13 18:03:18        

 

מאת: CRI תרגום: עמית אלעזר

עד שנת 1904 התגוררו בטיינג'ין כעשר משפחות יהודיות בלבד. באותה שנה גם נקנה שטח אדמה ששימש בית קברות לקהילה היהודית. המהפכה שהתרחשה ברוסיה בשנת 1917 הייתה הסיבה העיקרית לגדילה המהירה בנוכחות היהודית בעיר. עם זאת, המתיישב היהודי הראשון בעיר הגיע דווקא מבגדאד, הוא נפטר בשנות ה-60 של המאה ה-19 ונטמן בבית הקברות המקומי.

יהודי העיר הקימו ב-1906 את "האיגוד היהודי של טיינג'ין" וכן שכרו מבנה שישמש בית כנסת זמני בו יתקיימו הפעילויות הדתיות. גוף זה העניק שירותי דת שונים, ועסקה בארגון נישואין, גירושין ולוויות. באותה השנה נוסדה גם "ההתאחדות העברית של טיינג'ין", שהקימה ארגונים רבים ושונים בעיר. (על פי חלק מהדעות, התרחש זה בשנת 1911). באותה תקופה מנו יהודי העיר כמה מאות, אך לא נמצא רישום מדויק של מספרם.

"ההתאחדות העברית של טיינג'ין" דאגה להקמת מוסדות קהילתיים רבים, בהם בית תמחוי, בית ספר יהודי, בית חולים, בתי אבות, קרן שדאגה לתמוך בילדים עניים, אלמנות, יתומים, קשישים, חולים ונכים. בית החולים היהודי היה אחד מהטובים ביותר ברמתו מבין בתי החולים המערביים שבעיר. מרבית הרופאים בו היו יהודים והוא הכיל 30 מיטות.

השפעתו של בית הספר היהודי על חיי הקהילה הייתה רבה ביותר. מלבד שיעורי העברית, התקיימו הלימודים בשפה האנגלית. בחלק משנות קיומו של המוסד הוכנסה גם הרוסית למערכת שעות החובה. מעניין שרבע עד שליש מהתלמידים כלל לא היו יהודים, והגיעו מ-16 מדינות שונות. במקביל, היו הורים שבחרו לשלוח את ילדיהם לבית הספר האמריקני, האנגלי או הצרפתי-קתולי שבעיר. ב-1941, בעקבות הכיבוש היפני בעיר, נסגרו כל בתי הספר המערביים בטיינג'ין מלבד זה היהודי, והוא הפך למוסד החינוכי היחיד שסיפק חינוך בסגנון אנגלי. בעקבות כך גדל כמובן שיעור התלמידים הלא יהודיים בבית הספר.

מרבית יהודי העיר עסקו במסחר בפרוות. הם רכשו פרוות באזורי הכפר, ולאחר עיבוד שערכו יצאו אותן אל מדינות מעבר לים, בעיקר לניו יורק וללייפציג. במקביל, הקימו התושבים היהודים במקום חנויות שונות שסיפקו שירותים מגוונים

עם גידול במספרם של יהודי טיינג'ין, החלה בנייתו של בית הכנסת בעיר בשנת 1938 שהשולמה  בספטמבר 1940. ניתן להבחין כי סגנונו הארכיטקטוני של המבנה מכיל מרכיבים מהסגנון הצפון-אירופאי. עם זאת, הקהילה היהודית בעיר לא הייתה מאוד אורתודוקסית בהשקפותיה הדתיות, אך היו בה מסעדה, מעדניה ואטליז כשרים. הדור השני דיבר בעיקר רוסית, והיו ממנו שלמדו לשלוט באנגלית. הם התחתנו בעיקר עם בני או בנות קהילתם, ולעיתים גם עם לא יהודים. רק לעיתים נדירות בלבד התקיימו נישואין עם סינים או סיניות.


חזית מבנה בית הכנסת, כיום

גוף חשוב נוסף שפעל בעיר הוא המועדון היהודי, "קוּנְסט" (אמנות בגרמנית). הוא נוסד ב-1928 והיה הגוף המרכזי שעסק בתחום התרבות והפנאי. המועדון ארגן קונצרטים ומופעים שונים, וכן הייתה במקום ספריה, מסעדה, בית קפה ובאר. בשנת 1937 הורחב מבנה המועדון ונבנה אולם בעל 500 מקומות ישיבה.

במקביל ליהודים שהגיעו מבריה"מ, נמלטו לעיר גם פליטים יהודים מאירופה. לפני יולי 1940, הגיעו הם לשנחאי ומשם עברו לטיינג'ין. הם בחרו לעזוב את שנחאי מכיוון שמספר הפליטים בה היה רב ופרנסה לא נמצאה בנקל. אחרים הגיעו לטיינג'ין מאירופה לאחר שקיבלו אשרת שהיה זמנית או אשרת מעבר דרך מדינה שלישית. משם המשיכו לאזורים שהיו תחת כיבוש יפני בצפון-מזרח סין. עם זאת, לאחר אירועי פרל הרבור (1941) החלה ביקורת חמורה של היפנים על מעברי הגבול וכמעט שלא הגיעו מהגרים חדשים. היהודים שהגיעו מאירופה יסדו בעיר ארגון עצמאי, אשר בו היו חברים פליטים שנמלטו מאימת הנאצים.

 
תמונות מפעילות תנועת בית"ר בעיר

התנועה הציונית זכתה להשפעה רבה בעיר. שני הארגונים להם נודעה ההשפעה הרבה ביותר היו בית"ר ומכבי. בדומה למקבילו בחרבין ושנחאי, ארגן סניף תנועת בית"ר בטיינג'ין פעילויות תרבות וספורט, כמו גם אימונים צבאיים. חברי ארגון מכבי בעיר אהבו במיוחד סוגי ספורט שתאמו את האקלים המקומי, כמו החלקה על הקרח, הוקי-קרח וכן גם שחייה, פינג-פונג וכדורגל.

לאחר כיבוש העיר טיינג'ין על ידי היפנים, החל מספר היהודים בעיר להצטמצם, עד לשנת 1939, היו בעיר כ-1,800 יהודים. מרביתם יוצאי בריה"מ, מיעוטם מאירופה ומקומות אחרים.

עוד בנושא
תגובות