בעיית זיהום האוויר בסין ומדד ה-PM2.5

עקב המודעות ההולכת וגדלה לזיהום האוויר הפוקד את הערים הגדולות בסין, הפך בשנה האחרונה המושג PM2.5 לשגור ביותר. הנושא החל לתפוס לאחרונה כותרות רבות, זאת לאחר שממדי הזיהום שברו כל שיא אפשרי והגיעו לרמות המהוות מפגע בריאותי מסוכן.

מדד ה-PM2.5 הוא קנה מידה לדירוג מידת זיהום אויר, המודד כמה מיקרוגרמים של חלקיקים בגודל 2.5 מיקרומטרים ומטה מצויים בנפח של מטר מעוקב. בשל גודלם המזערי – אחד חלקי שלושים מגודלה של שערה – הם מסוגלים להישאר באוויר זמן רב מאוד לפני שהם מגיעים לקרקע. חלקיקים אלו מסוכנים מאוד לבריאות, והם יכולים להגיע לאזורים הצרים והקטנים ביותר בדרכי הנשימה. מקורם של חלקיקים אלו הוא בעיקר ממנועי בעירה פנימית, מפעלים, שריפת עץ וגורמים מזהמים אחרים.

מנהיגי השלטון המרכזי מזכירים השכם והערב את הצורך בתכנית להפחתת רמת הזיהום, ומעודדים את מנהיגי השלטון המקומי לנקוט בפעולות בהתאם לחומרת המצב במחוזותיהם. לדבריהם, יש ליישם את התכניות בצעדים מדודים שיעלו בקנה אחד עם תכניות הפיתוח של סין והמצב הכלכלי, עד אשר זיהום האוויר יגיע לרמה התואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים.

בבחינת הפן המעשי במאמץ למגר את התופעה מתגלה כי קיים קושי בניטור רמות הזיהום. ניטור רמות ה- PM2.5 מיושם רק בחלק מן הערים. יתרה מזאת, גם אם קיים ניטור של רמות הזיהום, האזרח הפשוט לא יכול להסיק דבר מן הנתונים המספריים היבשים. אם ניקח את בייג'ין לדוגמה, נראה כי אכן ניתן לברר באתר אינטרנט ייעודי מהם נתוני הזיהום בזמן אמת, אולם לא ניתן לדעת מה משמעותם המעשית, מהו המצב הקיים לעומת המצב הרצוי והתקני, ומהן ההשלכות של רמת זיהום כזו או אחרת על המצב הבריאותי.

^{רוכבי אופניים בבייג'ין מנסים להגן על בריאותם ביום מזוהם במיוחד}

חלק מן הציבור מטיל ספק באמינות הנתונים. בתחילת החודש פרסמה אחת מן הערים הגדולות אזהרה מפני זיהום אוויר חמור, בעוד שמדד ה-PM2.5 שהציג גוף אחר הראה כי הזיהום עומד בתקן. הדבר גרם מבוכה רבה, במיוחד כאשר ציניקנים החלו לתהות שמא אולי ניטור ה-PM2.5 מתבצע בפארקים ירוקים, באוניברסיטה, או אולי אף במעבה היער.

^{מאיירים שולחים חיצי ביקורת}

פתרון בעיית הזיהום הוא תהליך ארוך שמתנהל זה מכבר. המחלקות להגנת הסביבה בבייג'ין ובשנג'ן רתומות למטרה זו כבר קרוב ל-10 שנים, אולם לטענתן קשה מאוד להגיע לסטנדרטים שהציב השלטון המרכזי. המצב דומה גם במקומות רבים אחרים בסין. השגת היעד האולטימטיבי – הפחתת הזיהום בפועל – היא אמנם המטרה הנכספת, אולם אל לה לממשלה המקומית לרתום את העגלה לפני הסוסים, ועליה תחילה למצוא דרכים יעילות ואמינות לניטור רמות הזיהום ולהביא את הנתונים האמיתיים לידיעת הציבור.