אתגר הפנסיה

מערכת הפנסיה בסין מורכבת משני חלקים עיקריים, קרן בסיסית המופרשת בכל חודש על ידי הממשלה וקרן אישית בה מפקיד העובד כספים. מקור ההון הנצבר בקרן הבסיסית הוא מתשלומים לביטוח לאומי, ריביות שנצברו והשקעות מצד הממשלה. בכל חודש מוענק לזכאים לפנסיה מתוך הקרן הבסיסית סכום שווה ערך ל-20% מההכנסה הממוצעת באזור מגוריהם. בנוסף לכך, מקבלים הם את החלק היחסי מתוך הסכום הכולל שנצבר בקרן האישית חלקי 120.

^{קשיש ובידו פנקס בנקאי המשמש לקבלת הפנסיה}

דוח שפורסם לפני ימים אחדים חושף, כי מערכת הפנסיה בסין ניצבת כעת בפני אתגרים קשים. בכמחצית ממחוזות המדינה קיים חוסר איזון בין הכנסות הממשלה המקומית לבין הוצאותיה הגבוהות על תשלומי פנסיה. כמו כן, שיעור הגידול בהכנסות אלה נמוך בהרבה משיעור האינפלציה.

מנתוני המשרד למשאבי אנוש והביטוח הלאומי עולה, כי בשנת 2010 הוענקו במדינה סובסידיות בגובה של 195.4 מיליארד יואן. כמו כן, ב-14 ערים ומחוזות ברחבי המדינה עלו הוצאות תשלומי הפנסיה, מן הקרן הבסיסית, על ההכנסות בכ-67.9 מיליארד יואן. מתוכם, במחוזות ליאונינג והיי-לונג-ג'יאנג נרשם גירעון של למעלה מ-10 מיליארד יואן. בעיר טיינג'ין ובמחוז ג'ילין עמד הגירעון על 5-10 מיליארד יואן, ובשאר המחוזות מדובר על גירעון הנע בין 1-5 מיליארד יואן.

בעוד הגרעונות ממשיכים להעמיק, הרווחים המתקבלים מהשקעת כספי קרנות הפנסיה נמוכים מאוד. על פי תקנות מועצת המדינה, ניתן להשקיע את כספי הביטוח הלאומי בשני אפיקים בלבד, הפקדה בבנק או רכישת החוב הלאומי. לדברי ג'נג בינג-וון, ראש מכון המחקר לביטוח לאומי באקדמיה הסינית למדעי החברה, בין השנים 2000-2008 עמד שיעור הכנסות המדינה מקרנות הביטוח לאומי על פחות מ-2%, אחוז הנמוך משיעור האינפלציה באותה תקופה.

בשעה שרוב קרנות הביטוח הלאומי ממשיכות להניב רווחים נמוכים, ישנן כאלו שדווקא מצליחות. ב-11 השנים האחרונות צברה הוועדה הלאומית לקרנות ביטוח לאומי רווח ממוצע של 9.17% בקרנות אותן ניהלה, כ-7% יותר משיעור האינפלציה באותה תקופה. בשנת 2010 רשמו קרנות אלה רווח של 4.23%.

לדברי ראש הוועדה, דאי סיאנג-לונג, היקף קרנות הביטוח הלאומי אינו גדול דיו. כיום, מנהלת הוועדה קרנות בסכום כולל של כ-900 מיליארד יואן. אולם, תוך התייחסות למספר הקרנות הכולל ולפער הצפוי להמשיך ולהעמיק בין הוצאות המדינה להכנסותיה, טוען דאי כי היקפן אינו מספיק.