פערי השכר ממשיכים להעמיק

פערי ההכנסות בין מגזרים שונים במדינה גדלו במהלך העשור האחרון, כך מגלה דוח של המשרד למשאבי אנוש וביטוח חברתי שפורסם אתמול (1 בדצמבר). על פי ממצאי הדוח, פערי השכר בולטים במיוחד בין ענפי התעשייה השונים לחברות ועסקים, וכן בין הערים והכפרים, אזורים שונים במדינה וכן בין עובדים בכירים וזוטרים.

השכר השנתי הגבוה ביותר נרשם בקרב עובדי ארגונים פיננסים, והוא עומד על 70,146 יואן בממוצע. לעומת זאת, את השכר הנמוך ביותר מקבלים עובדים בענפי הדייג, החקלאות, היערנות וגידול בעלי החיים והוא מסתכם ב-16,717 יואן בשנה. היחס שבין המשכורת הגבוהה לנמוכה ביותר מגיע ל- 4.2:1, נתון המצביע על פער גדול יותר ממדינות רבות בעולם.

^{פערי השכר מדומים למאזניים הממחישים את פערי השכר} 

גם בפערי השכר בין העיר לכפר חל גידול. על פי הדוח, בשנת 2010 ההכנסה השנתית הפנויה של תושבי הערים הייתה 19,109 יואן בממוצע, בעוד זאת שבכפרים נאמדה ב-5,919 יואן בלבד. בהשוואה לשנת 1990, חל גידול של 1.03 בפערי השכר בשנת 2010. יש לציין כי הפער במדינות אחרות נמוך מ-1.6.

בבחינת ההבדלים שבין מחוזות שונים בסין, המשכורת השנתית הגבוהה ביותר בשנת 2010 נרשמה בשנחאי ועמדה על 66,115 יואן בממוצע, ואילו הנמוכה ביותר (27,735 יואן) במחוז היי-לונג-ג'יאנג. בהשוואה לשנת 1990 חל גידול של 0.54 ביחס שבין המשכורת הנמוכה לגבוהה ביותר.

פערי שכר נתגלו גם בין שכרם של עובדים בכירים וזוטרים. משכורתו השנתית של מנהל בכיר בשנת 2010 עמדה על כ-660 אלף יואן, פי 18 מהמשכורת הממוצעת במשק. בחלק מהחברות הפרטיות משכורות העובדים נמוכות במיוחד. כך למשל בענפי ההסעדה, המלונאות, החקלאות והדייג משכורות העובדים אינן עוברות את סף ה-1,461 יואן לחודש.

לדבריו של יאנג לי-מינג, סגן ראש המכון לחקר יחסי עבודה במשרד למשאבי אנוש וביטוח חברתי, חלוקת שכר הוגנת תסייע בשיפור יעילות העובדים, בעוד שהשארת המצב על כנו תוביל להחרפת המתח הקיים. פערי השכר הקיימים כיום נובעים מההבדלים הגדולים במצבם הכלכלי של ענפים ואזורים שונים. כמו כן, מחירה של עבודה וגורמי ייצור אחרים נקבעים על ידי משחק הכוחות של ביקוש והיצע, אך בסין יחסיו של שוק כוח האדם עם כוחות אלו עדיין נמצאים בחיתוליהם.

יאנג סובר, כי על הממשלה לפעול ליצירתה של מערכת שתדאג לעלייתן המתמדת של המשכורות. כמו כן, עליה לשנות את מערך המשכורות בחברות ממשלתיות ולדאוג לכך שבחברות פרטיות יוקם מנגנון שיאפשר לעובדים להשמיע את קולם. בנוסף, על הממשלה לנקוט בצעדים של מדיניות אנטי-מחזורית, כלומר מדיניות כלכלית המנוגדת למגמה הכללית במשק. מספרם של עובדי הצווארון הכחול גבוה בהרבה מהביקוש הקיים להם בשוק, דבר המקל על המעסיקים לרמוס את זכויותיהם. בשל סיבה זאת, התערבות ממשלתית במצב הנוכחי היא צו השעה.