מתחת לקו העוני

בשנת 2001 כחלק מתוכניתה למאבק בעוני, החליטה ממשלת סין להתמקד בהבראת מצבן הכלכלי של 592 נפות ברחבי המדינה. בחלוף 10 שנים ניכר שיפור מסויים במצבן, וחלקן אף צמחו מבחינה כלכלית. אולם, גם האזורים אשר השתפר מצבם בתקופה זו אינם מוכנים לוותר כיום על התואר "נפה עניה". שלשום (29 בנובמבר) התכנסה הוועדה למאבק בעוני ועוררה מחדש את תשומת לב הציבור לנושא.

במטרה לשפר את רווחת האזרחים, שינתה ממשלת סין את הגדרות קו העוני ושכר המינימום במרוצת השנים. בשנת 2000 עמד שכר המינימום במדינה על 865 יואן ועד לסוף שנת 2007 עלה הוא לסכום של 1,067 יואן. בעוד שבשנת 1986 עמד קו העוני על 206 יואן, בשנת 2008 הותאם הוא לשכר המינימום ועמד גם כן על 1,067 יואן. מקבלי ההחלטות בסין לא שקטו על השמרים ובעקבות עליות המחירים במדינה שינו פעם נוספת את ההגדרות וקבעו אותן על סכום של 1,196 יואן.

שינויים אלו משקפים את התקדמות החברה במשך השנים, את עליות השכר ומנגד גם את עליות המחירים. אולם, למרות ההעלאות החוזרות ונישנות של קו העוני, רחוק הוא מאוד מהמלצות הבנק העולמי, העומדות על סכום יומי של 1.25 דולר לאדם.

העלאת קו העוני מגדילה את חתך האוכלוסיה הזכאי לסיוע. אך עם זאת, אין בכך די בכדי לפתור את בעיית הנפות שמצבן הכלכלי ממשיך להיות קשה ואת התופעה לפיה אזורים שהשתפר מצבם אינם מוכנים לוותר על התואר "נפה עניה". במטרה לשפר את מצבם הכלכלי זוכים אזורים אלו להטבות שונות, כגון העדפה בקבלת פרוייקטים והשקעות הון. הטבות אלו הן בדיוק הסיבה לכך שחלקם מסרבים לוותר על השיוך לקבוצת הנפות העניות גם לאחר השיפור במצבם.

יש הטוענים, כי בהשקעת משאבי הסיוע בנפות אשר מצבן הכלכלי השתפר, יש טעם לפגם. אך עם זאת, גם אם יוקצה הסיוע לאזורים הזקוקים לכך, אין דרך לוודא כי האוכלוסיה הנמצאת מתחת לקו העוני אכן תזכה ליהנות ממנו.

אזורים רבים ברחבי המדינה זקוקים כיום לתמיכה מצד הממשלה, וביטול תכנית הסיוע כולה תפגע בסיכוי לשיפור במצבם. לאור המצב הנוכחי, יש לבחון בשנית את הנפות הזכאות לסיוע ולהקטין את מספרן. כמו כן, נדרש להרחיב את הסיוע וסל ההטבות המוענקים למשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני.

העברת מוקד תשומת הלב מהנפות החלשות אל המשפחות הנזקקות עצמן הוא שיוביל לשיפור במצבן, ויבטיח כי הסיוע יגיע לידי הנזקקים לו באמת.